וְעַל פִּי זֶה יֵשׁ לְבָאֵר מַה שֶּׁהִקְשׁוּ הַתּוֹסְפוֹת
דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף מִדְבָּר מִמִּדְבָּר,
כִּי זֶה שֶׁבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן בָּאוּ לִבְחִינַת מִדְבָּר
הוּא בִּטּוּל נַעֲלֶה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִקְרָא יוֹם הַזֶּה.
דְּעִנְיַן יוֹם הַזֶּה הוּא שֶׁהוּא בִּמְצִיאוּת
(וְעַד לִמְצִיאוּת דְּהִתְפַּשְּׁטוּת, יוֹם)
אֶלָּא שֶׁהַמְּצִיאוּת שֶׁלּוֹ הִיא בְּבִטּוּל (הַזֶּה),
מַה שֶּׁאֵין כֵּן זֶה שֶׁבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן בָּאוּ לִבְחִינַת מִדְבָּר
[שֶׁהַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ אֵינוֹ דִּבּוּר עַצְמוֹ כְּלָל,
וּפֶה הָאָדָם הוּא רַק כְּלִי לִדְבַר הֲוָיָ' הַמְדַבֵּר עַל יָדוֹ,
וְעַל דֶּרֶךְ דְּבַר ה' בְּפִי הַנָּבִיא]
הוּא בִּטּוּל הַמְּצִיאוּת.
וְכֵיוָן שֶׁעִקַּר הַמַּעֲלָה דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן הוּא שֶׁבּוֹ בָּאוּ לְהַבִּטּוּל דְּמִדְבָּר,
לָכֵן מָקוֹם לוֹמַר שֶׁהָרֶמֶז בַּכָּתוּב (שֶׁזֶּה הָיָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן)
הוּא בְּתֵבַת מִדְבָּר.
וְזֶה שֶׁהַלִּמּוּד בַּגְּמָרָא הוּא מִבַּיּוֹם הַזֶּה, הוּא,
כִּי הָעִנְיָן דְּיוֹם הַזֶּה שֶׁבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן הוּא
נַעֲלֶה יוֹתֵר גַּם מֵהַבִּטּוּל דְּמִדְבָּר, כְּדִלְקַמָּן.