וִיהִי רָצוֹן, שֶׁכָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל יִתְקַיֵּם בְּכָל אֶחָד וְאַחַת בְּתוֹכֵכִי כְּלָל יִשְׂרָאֵל,
שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת בְּטוֹב הַנִּרְאֶה וְהַנִּגְלֶה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
בְּבָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי וּבְכֻלָּם רְוִיחֵי,
הֵן בְּבָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי כִּפְשׁוּטָם
וְהֵן בְּבָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי בְּרוּחָנִיּוּת
(שֶׁמֵּהֶם מִשְׁתַּלְשְׁלִים הָעִנְיָנִים כִּפְשׁוּטָם,)
אֲשֶׁר מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב תִּהְיֶה מִיַּד לְאַחֲרֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה הָעֲבוֹדָה דִּוְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ גַּם בְּהַנּוֹגֵעַ לְעִנְיְנֵי הָרְשׁוּת
[שֶׁעִנְיַן וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ שֶׁאַחֲרֵי יוֹם הַכִּפֻּרִים
הוּא בְּ"דַרְכּוֹ" בְּעִנְיַן הַמִּצְוֹת,
שֶׁהֲרֵי בְּד' הַיָּמִים שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפֻּרִים לְסֻכּוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל עֲסוּקִים בְּמִצְוֹת.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן עִנְיַן וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ שֶׁלְּאַחֲרֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה הוּא בְּ"דַרְכּוֹ" גַּם בְּעִנְיְנֵי הָרְשׁוּת],
שֶׁבְּכָל יוֹם וְיוֹם, הֵן בִּימֵי הַחוֹל וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּשַׁבָּת וְיוֹם-טוֹב
(כּוֹלֵל גַּם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפֻּרִים),
זַיְינֶען דוּרְכְגֶענוּמֶען כָּל עִנְיָנָיו, הֵן עִנְיָנִים הַכְּלָלִים הֵן עִנְיָנִים הַפְּרָטִים,
בַּנְּקֻדָּה הָעִקָּרִית וְהַפְּנִימִית דִּפְנִימִיּוּת וְעַצְמוּת הַנְּשָׁמָה,
שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בִּפְנִימִיּוּת וְעַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא.