אין ספק שהתקופה זו והימים האלו ימלאו פרק ויותר מכך בספרי ההיסטוריה של הדור הבא. בינתיים תקוותינו שנעבור לשלב הזה של ההיסטוריה כמה שיותר מהר.

אחד הדברים שיעניינו את הקורא ממרחק על ימים קשים אלו, יהיה בוודאי, איך הגבנו? איך חיינו לצד מצב כזה? איך הייתה שגרת היום של המפונים, הורי החיילים, איך תפקדו משפחות החטופים ומה עשה האזרח הפשוט?

האמת היא שאין תשובה אחידה וכל אחד מגיב אחרת. עשיתי לעצמי סוג של תחביב לשמוע מאנשים את דבריהם בתגובה לשאלה "מה אתה אומר על המצב?" או לצמד המילים "מה יהיה?" ואספתי תגובות שונות שהרי אין שתי תגובות זהות וניסיתי גם לנתח את הדברים.

בגדול נראה שכל אחד בדבריו מגיב מהפן האישי שלו. אדם שגם בימי שיגרה מעורה יותר בעולם הפוליטי יאשים את ההנהגה המדינית ויבקר אותה אם מצד אחד או מן הצד השני, אם הוא הורה לחייל ידבר כנראה על סוגיית הגיוס, איש מעולם ההשקעות ידבר על התחזיות הכלכליות הקודרות והמאמין שאלוקים נוכח במחשבותיו ידבר על אלוקים, על הסימנים שהמצב מאותת להם או על הניסים וכך הלאה.

בכל אופן, המכנה המשותף והמוביל הוא, קודם כול "אני לא מרוצה" ואז גם "אני מתלונן" השאלה רק על מי התלונה ומהו המינון שלה.

ביום רביעי החולף, י"ד באייר בלוח העברי, אנו מציינים כל שנה את "פסח שני", זהו יום שלא היה חג במקורו אלא יום חג שנוצר עקב הנסיבות האלו:

בעת שעם ישראל חגג את הפסח היו קבוצת אנשים שבגלל סיבות טובות ומוצדקות לא יכלו לחגוג. החג עבר ולהם הייתה חסרה חווית החג עם המשפחה,

הם יכלו לקחת את המצב כנתון ו.. להתלונן "אנחנו לא מרוצים", "זה לא בסדר שהגענו לנקודה הזאת" ו"איזה עולם זה, שאינו הוגן וצודק"

אבל הם נהגו בצורה שונה, הם נגשו אל משה רבנו ואמרו "למה נגרע?" חסר לנו הפסח, אנחנו איפשהו לא מרוצים אבל בעיקר, לא משלימים ולא מקבלים את תוצאות המציאות עלינו; אין מקום לדיבורים, החשוב הוא פשוט לוודא ש"לא נגרע" שלא יהיה גירעון וחיסרון אצלנו עקב הכללים והמציאות.

וכדי להשלים את הגירעון, את החוויה החסרה להם, נוצר ונקבע בהוראה מאלוקים חג משלים נוסף, כעין מועד ב' חודש אחרי חג הפסח המקורי.

דומני שגם כיום אפשר ללמוד מכך. אדם יכול ללכת גם כעת בכיוון הזה, להקדיש את האנרגיה שלו כדי לשמור עליו ועל סביבתו, לוודא כל הזמן שיחד עם המצב הלא טוב וההזדהות כמובן עם הכאב – גם לשמור שלא יהיה גירעון בשום תחום חיובי בחיים, לשאול את עצמנו האם אני רגוע מספיק? האם אני מקדיש זמן כמו בעבר לדברים חשובים? וככל שניתן לשלוט ולשפר, לשנות את זה לטובה ברמה האישית והסביבתית.

אם בכל זאת, ניכר גירעון וחיסרון וקשה לשפר אותו. הרי, בפני אלוקים שבשמיים בוודאי מותר להתלונן ולשאול "למה נגרע" - מדוע יש מצב כזה? ואנו בהחלט ראויים, כמו אותם יהודים אז, לקבל תשובה טובה מאלוקים בהשלמת כל החסרונות בהשבת השקט והביטחון בשלמות לעם ישראל בארץ ישראל.