הגמרא במסכת עבודה זרה (דף יז) מספרת על רבי אלעזר בן דורדיא, שהיה בראשית דרכו חוטא בעוונות כבדים וחמורים. פעם אחת הלך וישב בין שני הרים וגבעות. אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו... אמר: שמים וארץ בקשו עלי רחמים. אמרו: עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו... אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים. אמרו: עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו... אמר אין הדבר תלוי אלא בי! הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה, עד שיצאה נשמתו, יצאה בת קול ואמרה : רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא.
הגמרא מספרת עוד כי למשמע הבת קול שיצאה מהשמים, המצביעה על האפשרות להשתנות בשעה קלה התרגש רבי (יהודה הנשיא), הוא רבנו הקדוש, עד כדי דמעות ואמר: יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת.
בעולם שלנו, היותר הוא פחות והפחות הוא יותר.
מבחינה כמותית, כדור הארץ הוא רק כתם קטן ביקום העצום; אך למעשה, זהו המוקד של בריאת העולם. על כדור הארץ עצמו המסה העיקרית שלו מורכבת מחומר דומים, ורק חלק מזערי מורכב מיצורים חיים. עולם הצומח גדול יותר מבעלי החיים, ובעלי החיים רבים מבני אדם. בגופו של בן נאדם עצמו, הראש, בו שוכנות יכולותיו המתוחכמות של האדם, קטן יותר מן הגוף או הגפיים. בקצרה, ככל שהכמות גדולה יותר, האיכות קטנה יותר.
הדבר נכון גם לגבי המשאב היקר לנו ביותר: הזמן. זמן איכות – זמן המנוצל בצורה הטובה ביותר והמספקת ביותר – מורכב מפרק זמן כמותי קטן ביותר. כמה דקות ביום אנו מנצלים לדברים משמעותיים באמת? רוב שעותינו מבוזבזות בעבודה לצורך פרנסה, שינה, אכילה וביצוע של המון מחויבויות חברתיות ואחרות, שהם עיסוקים בעלי ערך כשלעצמם אך משניים למטרת חיינו.
המבנה המיוחד של הזמן, כפי שתוכנן על ידי הבורא, תואם את המודל של "פחות זה יותר". ישנם שישה ימי חולין של עבודה המובילים ליום אחד של רוגע ורוחניות. יום כיפור – שבת שבתון, שעשרים ושש שעותיו מביאים אותנו לגעת בעצמי העמוק והיסודי ביותר שלנו – תופס פחות מ- 0.3 אחוז מן השנה. כל מה שאנו עושים לוקח זמן, אך ככל שגדלה האיכות של מאמצנו בפעולה מסוימת, כך יפחת הזמן הכמותי הדרוש לפעולה זו.
המעשה המסוגל ביותר מבין מעשי בני האדם הוא התשובה – היכולת לתקן ולזכך את חטאי העבר על ידי חזרה אל ליבת עצמנו נטולת הזמן והקדושה, שמעולם לא הוכתמה בחטא מלכתחילה. והתשובה היא המעשה שלוקח הכי פחות זמן: מהות התשובה הוא פיתול בודד של העצמי, הבזק בודד של חרטה והחלטה נחושה. "יש קונה עולמו בכמה שנים", אומרת הגמרא, על ידי בנייה של לבנה אחר לבנה באמצעים הקונבנציונליים להשגת מטרות. אך "יש קונה עולמו בשעה אחת" – ברגע בודד, נטול זמן, המעצב את העתיד ומגדיר מחדש את העבר.
הוסיפו תגובה