אני רוצה מישהו להאשים

מישהו, שאביט לו בעיניים
ואצעק עליו עד שפניי ייהפכו כחולות
הכל בגללך
בגללך, לילדים אין אבא לנשק
ואימהות אוהבות מתייפחות
על טליתות קפואות.

או אולי
אני לא רוצה להאשים אף אחד
רק תביאו לי קישור.
קישור לתרומה.
שאוכל כבר לעשות משהו
לנסות להקל את הכאב הנורא
הקשה כל כך מנשוא.

או שם של רב,
תביאו לי,
מישהו גדול בתורה.
אני חייב לשאול אותו:
"תגיד, כבוד הרב,
איך זה יכול להיות?!
בל"ג בעומר, אצל רבי שמעון??
ולא, הם לא נסעו לבלות..."
אני רוצה שהוא ישלוף לי ציטוט סודי מהגמרא
ואז, פתאום אבין כל מה שקרה.

בעצם לא.
אני לא רוצה אף אחד להאשים.
וגם, בבקשה, אל תביאו לי שמות של רבנים.
ואת הקישור לתרומה, אם אפשר, תשלחו לי אחר כך.

לא עכשיו.

עכשיו, אני רוצה רק להרים את העיניים לשמיים
לתת להם להתמלא בדמעות,
כמו מים.
ולכאוב.
ולהאמין
שגם עכשיו
הכול, רק בידיו.

עכשיו, אני רק אח שכול
של משפחה אחת
עם בנים יתומים
ואימהות אלמנות
בן לאומה אחת
שבאבל.

י"ח אייר תשפ"א
הרב מנדי קמינקר
אתר בית חב"ד.