השם של המבצע בעזה, "שומר החומות", מזכיר לי סיפור מהתלמוד הירושלמי. כך מסופר שם:
"רבי יהודה הנשיא שלח את רבי חייא, רבי אסי ורבי אמי לעבור בערי ארץ ישראל, לתקן להם מלמדי תינוקות למקרא ומשנה.
נכנסו למקום אחד, ולא מצאו (שם) לא סופר מלמד תינוקות, ולא מלמד משניות. אמרו לתושבי העיר: הביאו לנו את שומרי העיר ("נטורי קרתא"), הביאו להם את שומרי שערי העיר.
אמרו להם: אלו הם שומרי העיר? אלו אינם אלא מחריבי העיר! אמרו להם התושבים: ומי הם שומרי העיר? ענו חכמי ישראל: מלמדי התינוקות! שנאמר (תהלים, קכז) "אם ה' לא ישמור עיר – שווא שקד שומר""
תחשבו על זה:
כשלא מבינים מי אנחנו, מה אנחנו עושים כאן ומה המיוחד באדמה הזו, הכוח הצבאי וגם הנשק המשוכלל הם לא יותר מאשר מכונות מלחמה שמחוללות הרס וחורבן.
רק אם לא מהססים לומר בקול את האמת הפשוטה ומחנכים מילדות שאלוקים ברא את השמים ואת הארץ ובחר בארץ הזו מכל הארצות ובחר בעם ישראל מכל העמים, אז הנשק בא בשם הצדק ומצליח להגן ולשמור, גם מבלי שיצטרכו להפעיל אותו.
שבת שלום,
הרב שמואל רסקין
בספר ישעיהו המשפט נאמר רלבנטי לתקופה שבה רוב בני ישראל שמור מצוות ועשו את דבר השם ואולם כעת בתקופה המודרנית הנוכחית מאז ימי העלייה הראשונה לפני הקמת המדינה רוב האוכלוסייה הייתה אתאיסטית עלתה ופיתחה את הארץ מטעמים אידאולוגיים אישיים כלומר (עבדו את עצמם) ועם הקמת המדינה הפכה גם לקלריקלית כלומר משרתת אוכלוסיות שונות ומגוונו בה שלטון דמוקרטי שלא עולה בהכרח עם שמירת מצוות ( כלומר המשיכו לעבוד את עצמם ושירתו בין היתר את הקהילות השונות בה )אבל וזה אבל גדול רובם ואם לא המכריע שבם אינם משרתי ואינם עבדי השם .
כל פעולות מדינת ישראל בכל הזירות אינם שונות בתכלית משאר ארצות העולם אבל זו אינה עבודת השם.