בשבוע שעבר אלוקים נרצח בוירג'יניה טק. 33 פעמים.

לא. זוהי לא דרך מוגזמת בה אני בוחר לבטא את הכעס והעצב שלי על מה שאירע. אלו הם דברי חכמי התלמוד, שכתבו כך לפני למעלה מאלפיים שנה.

וכה אמרו החכמים: עשרות הדברות נכתבו על שתי לוחות אבן. חמשת הדברות הראשונות מקבילות אל חמשת הדברות השניות. הדיבר הראשון "אנוכי ה' אלוקיך", הוא מקביל לדיבר השישי "לא תרצח".

הם ביארו זאת במשל: מלך נכנס למדינה, העמיד שם ציורים ואנדרטאות שלו, וטבע מטבעות בדמותו. לאחר זמן, חיללו אנשי המדינה את הציורים, שברו את האנדרטאות וביטלו את המטבעות. במעשים אלו, הם מיעטו את דמותו של המלך.

כך, מי שהוא שופך דמים, מעלה עליו הכתוב כאילו מיעטו בדמותו של בורא העולם, שנאמר: "שופך דם האדם – באדם דמו יישפך, כי בצלם א-להים עשה את האדם".

ישנם הטוענים, שהגורם לגל הרציחות בימינו הוא חוסר דת; אחרים יטענו, שהסיבה היא עודף דת. אך לא מדובר כאן אודות דת. מדובר כאן אודות בורא העולם.

ה' הצהיר שהוא ברא את האדם "כצלמו בדמותו". בעוד משמעות הצהרה זו נתונה לפרשנויות ודיונים שונים, כוונת הצהרה זו, בהיבט הבסיסי ביותר שלה, היא שחיי אנוש הם קדושים ואלוקיים, כי חיי אנוש הם הדרך בה בחר האלוקים להראות את נוכחותו בעולמנו. רצח משמעותו גירוש ה' מן העולם.

אם אתה מאמין באלוקים באותה דרך בה הוא מאמין בעצמו (האם יש דרך אחרת?) לעולם לא תגדע בזדון חיי אדם. אם תעשה זאת, אתה לא מאמין בו. פשוט כך.

בשבוע שעבר גורש ה' מן העולם. פעם אחת, ושוב, ושוב. 33 פעמים ברציפות. כעת, מוטל עלינו להשיב אותו אל העולם.

כל מעשה טוב, מילה טובה, מחשבה חיובית, מביאה מעט אלוקות לעולם. ואם אנו עושים זאת למען הנרצחים, אנו משיבים לתחיה משהו מן הניצוץ האלוקי שהיה בחייהם, בדרך קטנה אך משמעותית.

זהו המעט מן המעט שאנו יכולים לעשות עבורם.