'חמץ' הוא שם כולל למוזן המורכב מתבואה (חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין או שבולת שועל) ומים שתפחו. לחם, עוגות, פיצה, אטריות ובירה יהיו דוגמא מצויינת של חמץ; אך כל מאכל המכיל רכיבי תבואה עלול להיות, ובמקרים רבים הוא אכן, חמץ. למעשה, כל מאכל שלא מצויין עליו שהוא "כשר לפסח" עלול להיות חמץ.

המצה – לחם ללא שמרים שלא הספיק לתפוח – מסמלת את ההיפך הגמור של החמץ. אנו אוכלים אותה לזכר החפזון בו יצאנו ממצרים, ולזכר האמונה השלימה בזכותה נגאלנו. המצה מסמלת את יציאת מצרים, הציר המרכזי בטקסי ליל-הסדר ולב-לבו של "חג המצות" (כפי שהתורה מכנה את חג הפסח). לצד אכילת המצה, אנו מבערים את החמץ בביתנו ואת החמץ בליבותינו – האנוכיות והגאווה.