1. זה הרביעי האמיתי

חודש תמוז הוא החודש העשירי בלוח השנה שלנו, שמתחיל בחודש תשרי. אבל הלוח המקראי מתחיל מחודש ניסן וחודש תמוז הוא החודש הרביעי מחודש ניסן. מה שאומר שאם תראו בתנ"ך את המילים "חודש רביעי"1 הכוונה דווקא לחודש תמוז.

2. החודש של תקופת השמש

בחודש תמוז השמש עומדת בנקודה הצפונית ביותר על קו המשווה ולכן בארץ ישראל בחודש תמוז יש הכי הרבה שעות שמש יותר מכל חודשי השנה האחרים.

כשחז"ל רוצים לתאר זמן קייצי במיוחד הם אומרים "תקופת תמוז". כמו הפתגם העממי הבא המופיע בתלמוד: "חמור – אפילו בתקופת תמוז, קר לו!"2

3. תמוז מלשון הצתה

המשמעות של המילה הארמית "לְמֵזֵא" היא: "להצית"3 . זה השורש של המילה תמוז, מלשון הצתה ואש יוקדת.

תודו שלא יכול להיות תיאור טוב יותר למה שמרגישים כשיוצאים החוצה בחודש הזה... 😎

4. אוי! זה שם של אליל

אם נדייק יותר, 'תמוז' הוא למעשה שם של אליל בבלי, שמוזכר בתנ"ך: יחזקאל הנביא חוזה "נָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז"4 כשהכוונה לאליל בצורת פסל חלול בעל עיני עופרת שעובדי הפולחן שלו נהגו להצית בתוכו אש בוערת עד שהעופרת בעיניו הייתה ניתכת, מה שהתפרש בדמיונם כבכי של הפסל בגלל רצונו לקבל אוכל ותקרובת5.

בעקבות האזכור הזה בתנ"ך, היה מקובל במשך ההיסטוריה היהודית שזו המשמעות היחידה של שם החודש הקֵייצי, על שם האליל. מה נאמר? לא דבר חיובי במיוחד.

5. גילוי שמאיר את ההיסטוריה החשוכה

אבל אז הגיעה תורת החסידות וגילתה שהעולם הפיזי שלנו משקף את העולם הרוחני וצריך לראות את הדברים אחרת: אם בחודש הזה יש הרבה מאוד אור שמש, זה אומר שבחודש הזה יש הרבה מאוד אור שמש רוחני. למה הכוונה שמש רוחני? לבורא העולם, כמו שנאמר6 "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן – ה' אֱ-לֹוהִים".

אז בעצם חודש תמוז בכלל לא נקרא על שם עבודה זרה אלא על שם האור והחום הטוב של ה' שדווקא במשך החודש הזה מאיר בעוצמה מיוחדת!

מדהים: אחרי מאות שנים שהחודש הזה זכה ליחס מפוקפק הגיע הזמן לדעת את האמת המאירה והמשמחת עליו. זה לא קרה סתם, פשוט התקרבנו לעידן הגאולה אז האמת מתחילה לצאת לאור...7

6. החודש שבו השמש והירח נעצרו

מצפור עמק איילון (מקור: ויקיפדיה)
מצפור עמק איילון (מקור: ויקיפדיה)

ביום השלישי של חודש תמוז בשנת ב'תפ"ח – 2488 לבריאת העולם (1,270 לפנה"ס), יהושע בן-נון הקפיא בדרך ניסית את תנועת השמש והירח בשמיים, כאילו עצר את הזמן מִלֶכֶת.

היה זה במלחמה שניהל מול מלכי הדרום באזור הגלגל. במהלך הקרב, ה' השליך על צבא האמורי "אבנים גדולות מן השמיים" בעוד צבא ישראל מאגף אותו, ויהושע דאג לעצור את השמש כשהוא קורא את הפסוק המפורסם: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן – דּוֹם! וְיָרֵחַ – בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן!"8 בכך האריך את אור היום כדי לאפשר את המשך המרדף עד לניצחון המושלם.