בן דוד לא רחוק שלי שגר בדרום אמריקה נקלע למשבר משפחתי. בתם הכירה צעיר יהודי והשניים החליטו להנשא, אלא שהורי הצעירה התנגדו בתוקף לשידוך. הנימוק: הצעיר בא מרקע לא דתי ולא חי חיי תורה ומצוות. הוא אמנם הצהיר על נכונותו להתחיל לשמור מצוות ולהקפיד על כל ההלכות והמנהגים, אבל כל המשפחה המורחבת וכל מעגל הידידים היו מאוחדים נגד רצונה של הצעירה. "אי אפשר לסמוך על הבטחות", הם טענו.

הצעירה הגיבה במרירות הולכת וגוברת ולא היתה מסוגלת לסבול את העובדה שמשפחתה שכל-כך יקרה לה מסרבים לשתף פעולה. היא הרגישה כאילו העולם כולו עשה יד אחת נגדה למנוע ממנה את אושרה. המצב הלך והורע, גם היא וגם הוריה הפכו יותר מרירים זה לזה, והמתח ביניהם הלך וגבר.

בסופו של דבר הם הגיעו להסכמה שהענין יובא לפני הרבי. למרות שהמשפחה לא נמנתה על חסידי הרבי, האישה והוריה העריצו את הרבי מאד והסכימו שהוא יהיה זה שיכריע ביניהם. הצעירה הגיעה לניו-יורק ואני, בתור הליובאוויטשער במשפחה, התבקשתי ללוות את הצעירה ליחידות שלה עם הרבי.

באותן שנים, קיבל הרבי אנשים שלושה לילות בשבוע, החל מהשעות המוקדמות של הערב עד השעות הקטנות של הלילה. לעיתים קרובות היה המבקר האחרון עוזב לאחר שזרחה השמש.

אנחנו נכנסנו לחדרו של הרבי קרוב לשלוש לפנות בוקר. בתחילה הרבי חיפש שפה משותפת עם הצעירה. נעשה ניסיון לדבר באידיש, בעברית, באנגלית ובצרפתית ולבסוף סוכם על גרמנית (שהיא הכירה לאחר תקופת לימודים בשווייץ). כשהצעירה סיפרה את סיפורה, היה אפשר להרגיש את המבוכה בקולה:

"אני לא מבינה מה הם רוצים ממני! הוא הבטיח לחיות חיים דתיים. אני יודעת שהוא רציני. למה כולם כל כך בטוחים בעמדתם נגדנו?"

"יתכן שהוא אכן רציני", אמר הרבי, "אבל איזה ערך יש להצהרה שלו אם הוא לא יודע על מה הוא מתחייב. על פי החוק צ'ק ריק הוא חסר-ערך אפילו אם המחזיק בו ממלא רק סנט אחד, כי אדם לא יכול להתחייב על משהו מבלי לדעת מה ההתחייבות מכילה. חיים לפי דרישות ההלכה הם אתגר מאוד תובעני לכל אחד, על אחת כמה וכמה עבור אחד שלא קיבל חינוך כזה בצעירותו".

"אבל הוא מוכן ללמוד", ענתה הצעירה.

"לימוד לבד לא מספיק", הגיב הרבי. "מישהו יכול ללמוד עם הכוונות הטובות ביותר, אבל לתרגם זאת לחיי היום יום זה כבר משהו אחר לחלוטין. ובכן, זוהי הצעתי: הבחור יחיה עם משפחה שומרת מצוות במשך כמה חדשים, כך הוא יוכל לראות מכלי ראשון מה כוללת התחייבות כזו, החל ממודה אני עם פתיחת העיניים בבוקר ועד קריאת שמע לפני השינה. אם אחרי כל זה, הוא עדיין יצהיר על רצונו לחיות חיי תורה אמיתיים, אני נותן לכם את ברכתי הלבבית לחיים משותפים באושר".

האישה הצעירה יצאה את חדרו של הרבי בלב שמח ומאושר. אני נשארתי כדי לשוחח עם הרבי על כמה נושאים אישיים, אבל בטרם הספקתי לומר משהו, הרבי הורה לקרוא לה מיד בחזרה והסביר: "אינני רוצה שהיא תחשוב שאנחנו משוחחים עליה מאחורי גבה".

היה זה שלוש לפנות בוקר. הרבי פגש עשרות אנשים לאורך הלילה. עם זאת, הוא היה ער ורגיש במידה מספקת לרגשות הזולת ועשה את מה שנחוץ לעשות כדי למנוע מצב בו היא תחשוב שיש כאן איזושהי קונספירציה נגדה. לכן, למרות שהעניין נפתר לשביעות רצונה ואף שבכל מקרה לא הבינה את האידיש בה דברנו, הרבי לא רצה לדבר אתי שלא בנוכחותה...