קיצור שולחן ערוך - סימן ח

מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר שֶׁהוּא אוֹר הַנּוֹצֵץ מִן הַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּזְרָח, כֵּיוָן שֶׁאָז מַתְחִיל זְמַן הַתְּפִילָה (שֶׁאִם הִתְפַּלֵּל אָז בְּדִיעֲבַד יָצָא), לָכֵן אָסוּר לְאָדָם לְהַתְחִיל בִּמְלָאכָה אוֹ לְהִתְעַסֵּק בַּעֲסָקָיו אוֹ לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר, צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. צֶדֶק, זוֹ תְפִלָּה שֶׁמַּצְדִּיק לְבוֹרְאוֹ וַהֲדַר וְיָשֵׂם פְּעָמָיו לְדַרְכֵי חֶפְצוֹ (סִימָּן ע' פ"ט).

וְאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, לֹא תֹאכְלוּ קֹדֶם שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ עַל דִּמְכֶם. וְכָל הָאוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר, וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַּוֶךָ, אַל תִּקְרֵי גַוֶּךָ אֶלָּא גֵאֶךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאַחַר שֶׁנִּתְגָּאָה זֶה, קִבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמָיִם. וַאֲפִלּוּ לִשְׁתּוֹת קַאפֶע אוֹ טֵה עִם צוּקֶר (סֻכָּר) וְחָלָב, אָסוּר. וְאִישׁ זָקֵן וְחָלוּשׁ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ עַד עֵת יְצִיאַת הַצִּבּוּר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, בִּפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁמַּאֲרִיכִים הַרְבֵּה, יוֹתֵר טוֹב לְהַתִּיר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית בְּבֵיתוֹ בְּנַחַת וִיקַדֵּשׁ וְיֹאכַל אֵיזֶה דָבָר (עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן עז סָעִיף טו), וְאַחַר כָּךְ יֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וִיכַוֵּן לִבּוֹ עִם הַצִבּוּר בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וִיתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ עִמָּהֶם מוּסָף, וְלֹא שֶׁיִּשְׁתֶּה קַאפֶע עִם צוּקֶר (סֻכָּר) וְכַדּוֹמֶה בְּלֹא קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה (באר היטב סִימָן פט בשם לקט הקמח). אַךְ לְצֹרֶךְ רְפוּאָה, מֻתָּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת קֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם גֵּאוּת. וְכֵן אִם אֵין בּוֹ יְכֹלֶת לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ בַּתְּפִלָּה בְּלִי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אִם יִרְצֶה יָכוֹל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת קֹדֶם הַתְּפִלָּה.

יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁאֲפִלּוּ אִם קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אָסוּר לוֹ לִטְעֹם קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, וְכֵן נָכוֹן לְהַחְמִיר. אַךְ אִם חָלַשׁ לִבּוֹ, מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אֵיזֶה דָבָר לְחַזֵּק גּוּפוֹ לַתּוֹרָה.

מַיִם וְכֵן טֵה אוֹ קַאפֶע בְּלֹא צוּקֶר (סֻכָּר) וּבְלֹא חָלָב, מֻתָּר לִשְׁתּוֹת קֹדֶם הַתְּפִלָּה אַף לְאַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כִּי אֵין בָּאֵלּוּ מִשּׁוּם גֵּאוּת. וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁחַיָּב בְּקִדּוּשׁ, מֻתָּר לִשְׁתּוֹת דְּבָרִים אֵלּוּ קֹדֶם הַתְּפִלָּה וְאֵין הַקִּדּוּשׁ מְעַכְּבוֹ, כֵּיוָן שֶׁקֹּדֶם הַתְּפִלָּה עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן קִדוּשׁ, דְּאֵין קִדּוּשׁ אֶלָּא בִמְקוֹם סְעוּדָה, דְּהַיְנוּ סָמוּךְ לַאֲכִילָה, וַהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל קֹדֶם תְּפִלַּת הַשָּׁחַר.

אָסוּר לְהַקְדִּים לְפֶתַח חֲבֵרוֹ לְקַבֵּל פָּנָיו וְלִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ לוֹמַר לוֹ צַפְרָא דְּמָרָא טָב (בל"א, גוּטֶען מָארְגֶען), שֶׁנֶּאֱמַר, חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא. כְּלוֹמַר, בַּמֶּה חֲשַׁבְתּוֹ לָזֶה שֶׁהִקְדַּמְתָּ כְּבוֹדוֹ לִכְבוֹדִי. וְאִם פְּגָעוֹ דֶּרֶךְ מִקְרֶה מִצַּד הַדִּין מֻתָּר לִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם, אַךְ נָכוֹן לְשַׁנּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתֵן לֵב שֶׁהוּא אָסוּר לְהִתְעַכֵּב בִּדְבָרִים אֲחֵרִים עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל.

אֲפִלּוּ לִלְמֹד, אָסוּר לוֹ לְהַתְחִיל מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשָּׁחַר. אַךְ מִי שֶׁהוּא רָגִיל לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁיַּעֲבֹר הַזְּמָן, מֻתָּר לוֹ. וְכֵן מִי שֶׁהוּא לוֹמֵד עִם אֲחֵרִים וְאִם לֹא יִלְמְדוּ עַתָּה יִתְבַּטְּלוּ מִלִּמּוּדָם, מֻתָּר לִלְמֹד עִמָּהֶם, כִּי זְכוּת הָרַבִּים דָּבָר גָּדוֹל הוּא. וּבִלְבַד שֶׁיַּשְׁגִּיחוּ שֶׁלֹּא לַעֲבֹר זְמַן הַתְּפִלָּה (פ"ט).