שאלה
שלום לכבוד הרב.
אני וחברה שלי עובדות על עבודת חקר משותפת. לצורך העבודה אנחנו נפגשות בערבים בבית שלה. ההורים שלה והמשפחה הם אנשים נחמדים מאד, ומארחים אותנו באדיבות. הם ממש מפצירים בי לטעום מהכיבוד, אבל יש לי בעיה: הם לא שומרים כשרות. בכל פעם אני מתחמקת בתירוץ אחר, אבל זה הגיע כבר למצב לא נעים... מה לעשות? לאכול רק פירות וירקות? לאכול בכל זאת?
אשמח לתשובה, רונית.
לסרב בנימוס, להסביר בכבוד
שלום לך רונית.
ראשית, חשוב לי לציין לחיוב את ההתנהגות הרגישה והמתחשבת שלך. את נזהרת בכבודם של המארחים ומשתדלת לא לפגוע ברגשותיהם, וכפי שלימדו אותנו חכמים – "דרך ארץ" היא כלל יסוד בהתנהגות בין אנשים.
ולעצם השאלה שלך:
קודם כל, חשוב לדעת שנושא הכשרות הוא מורכב וכולל פרטים רבים. גם אנשים שלומדים ובקיאים בהלכה, לא תמיד מודעים לבעיות כשרות שעלולות להימצא במזון. קחי למשל את הפירות והירקות, אותם הזכרת בעצמך. גם כאן עלולות להיות מספר בעיות כמו טבל, ערלה ושביעית. זה נכון במיוחד במוצרים תעשייתיים, שבתהליך הייצור שלהם משמשים חומרי גלם רבים שזקוקים להשגחה של מומחי כשרות אמינים ומקצועיים.
אם הבנתי נכון, את בעצמך שומרת על כללי הכשרות. ואם כן, אל תוותרי על המצווה החשובה הזו, גם אם זו 'רק טעימה' מפאת אי נעימות. אל תכניסי לפיך מזון שאינך בטוחה שהוא כשר, גם לא עגבנייה או תפוז.
יותר מכך: גם החובה לנהוג בכבוד כלפי אחרים היא מצווה מהתורה, ולא ייתכן שהיא תבוא על חשבון מצווה אחרת. בחשיבה נכונה, אפשר למצוא פתרונות הגונים ומכובדים, שיאפשרו לך לשמור על הכשרות בלי לפגוע באף אחד.
במקום להזדקק לתירוצים, תוכלי לסרב בנימוס להצעה לטעום מהאוכל, ולהסביר את עצמך במילים מפורשות – שאת נמנעת מלאכול לא מפני שהמזון בעייתי מסיבה כלשהי אלא כי את שומרת כשרות ונזהרת לא לאכול מזון שאינך בטוחה מספיק שהוא כשר. תוכלי להשתמש בדימוי של אלרגיה: מי שאלרגי לבוטנים או לחלב, לא יסכן את עצמו ולא יאכל אלא אם כן הוא יהיה בטוח ברמת וודאות גבוהה שהמזון שהוא אוכל נקי מהאלרגנים המסוכנים.
אני כמעט בטוח שהמארחים שלך יבינו אותך ולא ייפגעו, ולהיפך – יכבדו אותך. ומי יודע, יכול להיות שההתנהגות שלך אפילו תגרום להם להתחיל לשמור כשרות בעצמם. בוודאי אם תנצלי את ההזדמנות לפתוח אתם בשיחה על הצורך והחשיבות בשמירת הכשרות. אפילו אם הם יקפידו על פרט אחד קטן נוסף – והיה זה שכרך.
כתוב תגובה