התורה בפרשת שמיני פורשת בפנינו את חוקי התזונה היהודיים. רק חיות שהן גם מעלות גירה וגם בעלות פרסות שסועות הן כשרות, רק דגים בעלי סנפירים וקשקשים הם דגים כשרים, וכן מונה התורה את סוגי העופות הכשרים והלא-כשרים לאכילה.

די מאכזב לראות, שכל כך הרבה יהודים עדיין מאמינים שחוקי הכשרות הם מיושנים ולא מתאימים לתקופתנו. אחרי הכל, טוענים אותם יהודים, אבותינו במדבר היו צריכים להגן על עצמם מפני מחלות למיניהן ולכן היו זקוקים למערכת תזונתית מסוימת שתשמור עליהם. אך היום, טוענים הם, בעידן המקררים, הפיקוח הממשלתי והסטנדרטים ההיגייניים המודרניים, אין צורך בחוקי כשרות ארכאיים ואנכרוניסטיים.

כמה עצוב. העובדה היא, שחוקי הכשרות מעולם לא ניתנו לנו בגלל סיבות בריאות. אם הם במקרה גם בריאים או מספקים היגיינה טובה – אלה הם בבחינת רווח שולי. אלו בהחלט חלק מן ההטבות הצדדיות אך מעולם לא היו הסיבה מדוע אנו שומרים כשרות.

לעיתים קרובות אני מתבדח ואומר, שאילו חוקי הכשרות היו למטרת בריאות גופנית, אז כל הרבנים היו נראים כמו ארנולד שוורצנגר! ואלה שלא שומרים כשרות היו נראים חולניים. אך בדרך כלל זה ההיפך. הטיפוס הדתי הטיפוסי נראה בדרך כלל או כחוש או בעל עודף משקל, ואלה שאינם שומרים על כשרות הם אלה שיש להם שרירי זרוע מפותחים.

אז נאמר זאת באופן כללי: כשרות אינה בשביל הבריאות הגופנית שלנו אלא בשביל הבריאות הנפשית שלנו. לא למען גופנו אלא למען נפשנו. זהו תפריט יהודי כדי לעזור ליהודים להישאר רגישים רוחנית ליהדותם המוּלדת.

בעוד שהתורה לא נותנת למעשה כל סיבה רשמית לחוקים אלה, הרבנים והפילוסופים מצאו כמה רמזים וטעמים לכך. הם מלמדים אותנו, שחוקים אלה פועלים נגד התבוללות. ברמה הפשוטה, אם אנו שומרים על כשרות בקנאות , אז נרכוש מזון רק אצל יהודים, נתחבר עם יהודים ונישאר קרובים לחיים קהילתיים יהודיים. אחד מידידיי הרבנים שאל פעם איש עסקים יהודי מכובד מדוע הוא הולך להתחתן עם גויה, והאם לא יכול היה למצוא "בחורה יהודיה טובה". תשובתו היתה כנה. "אני פשוט לא מסתובב בחוגים האלה יותר, כבוד הרב". אין ספק, שלו היה עדיין שומר כשרות, הוא היה עושה בחירה אחרת לגמרי.

ברמה העמוקה יותר, שמירת כשרות שומרת על נשמותינו היהודיות שתישארנה רגישות לעניינים יהודיים. זהו מושג שהוא בפירוש מיסטי ובלתי נתפס על ידי החושים הפיזיים שלנו, אך חכמינו זכרונם לברכה רואים זאת כעובדה. בדיוק כמו שעודף בשר בקר או מזונות שומניים מזיקים לרמת הכולסטרול שלנו, מאכלים לא כשרים הם רעים לנשמתנו. הם סותמים את העורקים הרוחניים שלנו ומונעים מאותם רגשות יהודיים חמים ובריאים לנוע בחופשיות בתוכנו ובהכרתנו.

מזוזה בפתח הדלת היא דבר חשוב מאד. היא מהווה אמצעי שלפיו ניתן לזהות את ביתך כיהודי. אך מה באמת מאפיין את הבית כ"בית יהודי"? מה שסבך התכוון כשאמר בגאווה "הילדים שלי מנהלים בית יהודי" – הוא המטבח. מטבח כשר עושה את הבית היהודי ליהודי באמת. הכשרות גם מרחיבה את ההזמנה החמה מאד והמשכנעת לכל כיהודי להיכנס: ברוך הבא, כאן בטוח לך לבוא וגם לאכול. תרגיש בבית!