...תשכ"ז

מר...

א.ס. קילדה, ויקטוריה, אוסטרליה

שלום וברכה:

קיבלתי בזמנו את מכתבך, בו אתה כותב אודות דברים שונים שאינך מבין, ובמיוחד את הסבל של אביך. ובמיוחד, מדוע הקב"ה צריך לגרום סבל לאדם טוב?

אם לשפוט לפי מכתבך, בוודאי אין צורך להסביר לך באריכות שזה בהחלט לא מפתיע שבן-אדם אינו מבין את דרכי השם, משום שאדם שהוא נברא בוודאי אינו יכול להבין את הבורא. אין זה אלא בזכות טובו האין-סופי של הקב"ה שהוא גילה לאדם היבטים מסוימים של השגחתו העליונה.

תחשוב על ילד קטן שמצווים עליו לשבת וללמוד את האל"ף-בי"ת, או לעשות את שיעורי הבית שלו, וכדומה. בשעה שהילד נענה להוראות הללו, הוא אינו עושה זאת בגלל הכרה בכך שחכמתם של המבוגרים ממנו עולה על חכמתו, אלא משום שאין לו שום בחירה בעניין זה, מכיוון שאביו או אמו או המורה שלו מאלצים אותו לעשות זאת. עד כמה שזה קשור בילד, זהו סבל אמיתי להיות מנוע משאיפת אוויר צח, משחק, מנוחה, או פעילויות אחרות שבדרך כלל נחשבות טובות עבור ילדים. למרות זאת, איזו חשיבות יש לסבל הזמני של הילד, אף-על-פי שזה נמשך ימים או חודשים, בהשוואה לטובה ממנה הוא ייהנה במשך רוב ימי חייו, בזכות ההיענות שלו?

בתורה מוסבר ומודגש לעיתים קרובות שהחיים בעולם הזה הם רק הכנה לחיים העתידיים והנצחיים של העולם הבא. המשנה אומרת: "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא; התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין" (אבות ד, טז).

עכשיו, אם קורה שבמשך זמן שהייתו של האדם בפרוזדור הייתה תקופה של סבל, אבל הוא עתיד לקבל פיצוי על הסבל הזה בצורת רווח אין-סופי ב"טרקלין", הרי בוודאי היה כדאי לסבול כל כך! אי אפשר לתאר את ההנאות של חיי הנשמה בעולם הבא, משום שאפילו בעולם הזה, כאשר הנשמה קשורה בגוף, חייה הם במישור גבוה יותר לאין-ערוך - על אחת כמה וכמה כאשר הנשמה כבר לא כבולה בגוף! השווה את ההנאה וההתרגשות של ילד כאשר הוא מקבל ממתק טעים, להנאה של מדען חכם ומלומד מאוד שמצליח לפתור בעיה מדעית חשובה. ושוב, כפי שהוסבר למעלה, כאן יש קשר כלשהו בין הילד והמדען, משום שהכול הוא יחסי. אבל כשמדובר בחיי העולם הזה לעומת חיי הנשמה בעולם הבא, ההבדלים אינם בדרגה אחת ואינם מסוג אחד, ואין מכנה משותף כלשהו בין השניים.

בו-בזמן, צריכים לזכור שהסבל ב"פרוזדור", שאינו אלא מסדרון שמוביל אל ה"טרקלין", הוא רק סבל זמני, כאשר הרווח הוא נצחי.

כמובן, אתה עשוי לשאול מדוע הדברים צריכים להיות מנוהלים כך שאדם חייב לוותר על משהו על-מנת להשיג משהו גדול יותר - אבל זה יהיה בדיוק כמו ילד ששואל מדוע הוא חייב לוותר על התענוגים שלו מחוץ לבית, וכו'. אבל זה בהחלט לא נחשב להתייחסות לא יפה כלפי הילד כש"מונעים" ממנו את זה.

אני מאמין שהאמור למעלה דיו לענות על שאלתך…

במענה לשאלה אחרת שלך - הדבר צריך להיות מובן מאליו שאת כל הדואר שממוען אלי אני פותח בעצמי, ושכמובן, הוא סודי.

בברכה,