בבית מרקחת המצויד היטב ניתן לראות מגוון מרשים של תרופות לטיפול בכל סוגי המחלות.

הרוקח מודיע ללקוח כי רק למומחה מוסמך מותר להכין ולחלק תרופות. וכן, שאם הפציינט חפץ להחלים ממחלתו, עליו לקחת את התרופה בדיוק לפי הוראותיו של המומחה.

מצב זה יכול לשמש כמשל בתחום הרוחני. כל אחד מאתנו נשלח לעולם הזה על ידי הבורא כדי ל"רפא" או לזכך את עצמו בעזרת התרופות שהוא יתברך העניק לנו — הלא הן התורה והמצוות.

ובכל זאת, אנו עדיין זקוקים לשירותיו של ה"רוקח", רב ומורה שייעץ ויוביל אותנו לנטילת התרופה המתאימה. ללא מיומנות שיפוטו של אדם כזה, אנו עלולים לבחור לעצמנו את "דרך הריפוי" הבלתי נכונה, ובכך לסכן את בריאותנו.

חשוב לזכור כי ברגע שרכשנו את התרופה ואנו יודעים את המינון הנכון שלה, אל לנו לדחות את נטילתה ולהשתמש בתירוצים לכך. ברור שכדי להבריא, יש צורך לקחת את התרופה שנרשמה לנו. באופן דומה, אנו יכולים לקיים את שליחותנו בעולם, רק אם אנו "נוטלים את התרופות שנרשמו לנו", כלומר, שאנו משלימים את המשימות הרוחניות שהוטלו עלינו.

ועוד זאת, אם נתבונן במדפים של בית המרקחת נגלה בקבוקונים המכילים רעל! הרוקח מסביר לנו עובדה פרדוקסלית: רעלים מסוימים העלולים להזיק לאדם בריא, יכולים, למעשה, במינון מיזערי, לסייע בריפוי מחלות מסוימות.

יש מצבים שבהם חייבים ליטול כמויות קטנות של "רעל". לדוגמה, למרות שלמדנו כי אין להעליב או לבייש את הזולת, אנו חייבים, בכל זאת, לסרב למי שמזמין אותנו לסעוד עמו, אם הסעודה איננה כשרה.

בנוסף יש זמנים שבהם חייב אדם להוכיח את חברו העובר על מצות התורה (במיוחד כאשר הוא בטוח כי חברו ישמע לדבריו). אולי מנה מועטה זו של "רעל" תהווה את התרופה אשר תרפא את חברו מן הדרך שבה הוא הולך.