פרק י

וְהִנֵּה, תְּשׁוּבָה עִילָּאָה זוֹ, דְּאִתְדַּבְּקוּתָא דְרוּחָא בְּרוּחָא עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים,

הִיא בִּבְחִינַת הַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה,

לִהְיוֹת דְּבַר ה' מַמָּשׁ בְּפִיו,

ליקוטי אמרים תניא (Kehot Publication Society)

ספר זה מהווה אחד מהספרים הבסיסיים בעבודת ה' בכלל ומהווה את ספר היסוד לתורת חסידות חב"ד בפרט.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ",

"וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" בִּגְמִילוּת חֲסָדִים,

דְּ"חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא וְכוּ'".

אֲבָל אָדָם הַתַּחְתּוֹן צָרִיךְ לֵילֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה,

הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה וְאִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, בְּכַוָּונַת הַלֵּב בִּתְפִלָּה,

וּבִפְרָט בִּקְרִיאַת־שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ,

כְּדֵי לוֹמַר: "וְאָהַבְתָּ וְגוֹ' בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וְגוֹ'", בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ:

וְכֵן: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ', וְדִבַּרְתָּ בָּם וְגוֹ'",

לִהְיוֹת דְּבַר ה' בְּפִיו בֶּאֱמֶת,

"וְאֵין אֱמֶת וְכוּ'":

וְכֵן לְקַיֵּים כָּל הַמִּצְוֹת,

כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו",

כְּמוֹ: "הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי",

הִיא בְּחִינַת קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן,

לְשׁוֹן פְּרִישׁוּת וְהַבְדָּלָה,

שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ תּוֹךְ עָלְמִין,

מִשּׁוּם דְּ"כוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב",

אֶלָּא בִּבְחִינַת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין,

הוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא וְכוּ',

כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי־אֲמָרִים פֶּרֶק מ"ו.

וְגַם אַחַר הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים: "אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא",

דְּהַיְינוּ, לְאִתְדַּבְּקָא רוּחָא בְּרוּחָא כָּל הַיּוֹם וְכוּ'.

וְכָל זֶה, עַל־יְדֵי הַהִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא

בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת, בִּ"שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ" וּבִ"פְסוּקֵי דְזִמְרָה", כַּנּוֹדָע.

וּמֵאַחַר שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה –

צָרִיךְ לְהַקְדִּים לְפָנֶיהָ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה בַּמִּשְׁנָה: "אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשׁ",

וּפֵירֵשׁ רַשִׁ"י: "הַכְנָעָה",

וְהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה

לְעוֹרֵר רַחֲמִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל,

וְכִדְיָלִיף הָתָם בַּגְּמָרָא מִקְּרָא, דִּכְתִיב:

"וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ".

אָכֵן, בַּבָּרַיְיתָא שָׁם: "תָּנוּ רַבָּנָן, אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה".

וְעַכְשָׁיו בְּדוֹר יָתוֹם הַזֶּה, שֶׁאֵין הַכֹּל יְכוֹלִין לַהֲפוֹךְ לִבָּם כְּרֶגַע מִן הַקָּצֶה,

אֲזַי, עֵצָה הַיְּעוּצָה לְהַקְדִּים בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה בְּתִיקּוּן חֲצוֹת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

וּמִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּכָל לַיְלָה – עַל כָּל פָּנִים לֹא יִפְחוֹת מִפַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ, לִפְנֵי יוֹם הַשַּׁבָּת,

כַּנּוֹדָע לַיּוֹדְעִים, שֶׁהַשַּׁבָּת הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה,

וְשַׁבָּ"ת – אוֹתִיּוֹת "תָּשֵׁ"ב אֱנוֹשׁ",

כִּי בְּשַׁבָּת הִיא עֲלִיּוֹת הָעוֹלָמוֹת לִמְקוֹרָם כוּ',

וּבִפְרָט תְּפִלּוֹת הַשַּׁבָּת, וְדַי לַמֵבִין.

(וּבָזֶה יוּבַן מַה שֶּׁכָּתוּב: "שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ",

פֵּירוּשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁ"מָּחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ" הִיא הַעֲבָרַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא,

וּ"גְאַלְתִּיךָ" מִן הַחִיצוֹנִים בְּהִתְעוֹרְרוּת רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים, בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא בִּתְשׁוּבָה תַּתָּאָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל –

אֲזַי – "שׁוּבָה אֵלַי" בִּתְשׁוּבָה עִילָּאָה):