יום שלישי: השראה בתורה

משה מזמן את יהושע וממנה אותו להיות יורשו בנוכחות עם ישראל כולו.

התורה היא נצחית ובלתי-משתנה, אך האופן שבו היא נעשית רלוונטית לכל דור ומיושמת בו משתנה בהתאם לשינויים המתחוללים בעולם. כדי לאפשר לנו לדלות מן התורה את ההוראה הנכונה בכל מצב, האציל ה' מסמכותו הא-לוהית על מורי התורה שבכל דור ודור והִקנה להם את היכולת להכריע כיצד יש ליישם את הוראות התורה במציאות הייחודית של הדור שבו הם חיים.

משמעות הדבר היא שתמיד עלינו לשאת עינינו אל החכם שבדורנו. גם זקני הדור, הרגילים למנהיגותו של משה, צריכים לקבל עליהם את פסקיו והוראותיו של 'יהושע'. לא פעם נוח לנו להתלונן על החדשנות שבפסק זה או אחר ועל השינוי מדרכיהם של גדולים אחרים שכבר אינם חיים עמנו, אך ההשוואה פסולה מעיקרה. רק חכם שחי בפועל בעולם יכול לשאוב מן התורה השראה לפתרון בעיות שנוצרו בזמן הנוכחי, ורק באמצעות הדבקוּת בו ובהוראותיו נוכל אנו לקבל את ההשראה הדרושה לנו למילוי שליחותנו הא-לוהית.

(על פי לקוטי שיחות יט, עמ' 314)