יום שלישי: לתפוס את הרגע

כיוון שמצוות רבות ניתנות לקיום רק בארץ ישראל, התורה מתווה את גבולותיה המדויקים.

השימוש בפועל 'ליפול' ביחס לירושת הארץ מלמד אותנו שיעור חשוב. העובדה שאנו מצוּוים לקיים מצוות מסוימות רק בגבולות ארץ ישראל רומזת לכך שאנו יכולים לתקן את המציאות הארצית באמצעות התורה והמצוות רק במהלך חיינו כנשמה בגוף. לפני שנשמתנו יורדת לתוך גופנו ואחרי שהיא עוזבת אותו, אין ביכולתה לחולל שינוי בעולם הגשמי. החיים הם 'חלון הזדמנויות' שבמסגרתו הנשמה שורה בתוך גוף, ורק כך היא מסוגלת לפעול בעולם.

ביחס לקיומה הרוחני והנעלה של הנשמה בהיכלות העליונים, כשהיא חופשייה לחלוטין ממגבלות החומר, הירידה לעולם הגשמי בוודאי מורגשת לה כ'נפילה'. אך אם נשכיל להשתמש בכל כוחות נפשנו כדי לנצל את ההזדמנות המיוחדת ש'נפלה' בחלקנו לפעול בעולם הגשמי, הרי שגם נשמתנו תצא נשכרת: רק כאן היא מסוגלת לעזור לה' להגשים את תכלית הבריאה, וכן להיעשות ראויה לקבל את גילויי הא-לוהות המצפים לה בחיי העולם הבא.

(על פי לקוטי שיחות יג, עמ' 127-126; תניא פרק לז [עמ' מח ב]; לקוטי תורה ב, מב, ב)