ה' מודיע לעם ישראל כי על מנת לכבוש את ארץ הקודש עליהם לחצות את נהר הירדן כשהם נחושים לבער ממנה כל זכר לעובדי האלילים השוכנים בה.

ניתוץ האלילים הפנימיים
וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ: (במדבר לג:נב)

"עבודה זרה" אינה רק עבודת אלילים, אלא כל סגידה באשר היא לדבר שהִנו 'זר' ומנוכר לקדוש-ברוך-הוא או לצדדים הא-לוהיים שבנו. מושאי סגידתנו יכולים לנוע מכסף, הצלחה, שליטה או פרסום ועד לאלילים תמימים לכאורה כביטחון, חוכמה או בריאות. כל יעד שאליו אנו מקדישים את עצמנו במנותק מהשליחות הא-לוהית שלנו, הוא סוג מסוים של "עבודה זרה".

ה' מבקש מאתנו נאמנות מוחלטת, וזאת לטובתנו הגמורה. הוא רוצה לחסוך מאתנו את הכאב והצער שמביאה האלילוּת. כאשר אנו לומדים לנתב את כל עיסוקינו, ולוּ הארציים ביותר, לה' - אנו מסוגלים להשתחרר מהמתחים הפנימיים הגובים, לצערנו, מחיר כה גבוה מבריאותם הרוחנית והנפשית של אנשים רבים מדי. עלינו להפוך, אפוא, ל'לוחמים רוחניים' המאתרים ועוקרים כל זכֵר של אלילות מתוכנו, על מנת להיכנס ל'ארץ המובטחת' ולחיות חיים שלמים ומתוקנים באור ה'.

(על פי תורת מנחם תשי"ט ב, עמ' 117-116; לקוטי שיחות א, עמ' 190; לקוטי שיחות ל עמ' 158)