התורה מונה את 42 התחנות שבני ישראל עברו בהן לכל אורך מסעם במדבר.

מסע החיים
אֵלֶּה מַסְעֵי וגו': (במדבר לג:א)

מייסד תורת החסידות, רבי ישראל בעל-שם-טוב, אומר שארבעים ושניים מסעותיהם של ישראל במדבר משקפים ארבעים ושתיים תחנות רוחניות שכל אחד מאתנו עובר בחייו. לידתנו מקבילה ליציאת מצרים, ה'לידה' הלאומית שלנו; ואילו המסע האחרון, מערבות מואב אל ארץ ישראל, מסמל את מסענו לעולם הבא לאחר פטירתנו. כל ארבעים המסעות שבתווך משקפים את הגלגולים השונים שאנו עוברים בחיינו.

אף כי מסעות אחדים בתוך רצף הנדודים הארוך היוו נסיגות מן הדרך הישרה המובילה אל היעד, בסופו של דבר כולם נמנים. משמעות עובדה זו היא שכל המסעות, ללא יוצא מן הכלל, הן חלק מתוכניתו הנעלית של ה', וכולם קדושים וטובים. ככל שיהיו בחירותינו טובות יותר, כך נזכה ללכת בדרך ישרה וקלה יותר; אך גם אם אנו שוגים לפעמים, וכמו בני ישראל במדבר אנו מוצאים עצמנו נסוגים אחורנית מפעם לפעם, בל נתייאש: הנפילות הן חלק מהתוכנית, עיקוף הכרחי שעלינו לעבור בטרם נגיע אל היעד.

(על פי לקוטי שיחות ד, עמ' 1083)