לוקח את בלעם למקום שלישי, בניסיון נוסף לקלל את עם ישראל. בלעם רוצה לקללם אך אז הוא מבחין בסדר חנייתם: ראשית, הם מחולקים לשבטים, דבר המעיד על נאמנות בחיי המשפחה; שנית, פתחי אוהליהם אינם מכוונים זה כנגד זה, כדי שלא יתאפשר לאדם להציץ בטעות לאוהל חברו. תשומת לבם של היהודים לפרטים אלו מרשימה את בלעם, והוא מחליט בעצמו לברכם במקום לקללם.

כוח הצניעות
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל: (במדבר כד:ה)

השיעור הטמון כאן עבור כולנו הוא שלא די בהקפדה על ענייני הצניעות ה'חמורים' בלבד, אלא יש להקפיד מאוד גם על זוטות שיש הנוטים להקל בהן ראש. בצניעות, גם הפרטים הקטנים חשובים - חשובים דיים כדי להפוך מצב מקולל למצב מבורך. פרשתנו מלמדת שערנות זו נחוצה לא רק בחיי היום-יום, אלא גם במצבים מיוחדים וזמניים - כמו בעת מסע במדבר, או בזמן יציאה לחופשה וכדומה.

(על פי לקוטי שיחות יג, עמ' 84)