יום חמישי: מבט פנימה

בלק לוקח את בלעם למקום אחר, בתקווה שמכאן יצליח לקלל את עם ישראל. אך שוב, ה' מפיק מפיו של בלעם ברכות במקום קללות.

הסיבה שה' אינו רואה בנו כל רע היא שהוא מביט בנו כאילו כבר הגשמנו את מלוא הפוטנציאל שלנו, תיקנו את הנפש הבהמית שלנו ורתמנו אותה לעבודת ה'. ואכן, הדבר הוא בכוחנו, שכן בקִרבנו נפש הא-לוהית שהיא "חלק אלו-ה ממעל ממש", והדבר מעניק לה את הכוח לגבור על הנפש הבהמית ולהפוך אותה לטובה. כך ניתן להבין את ברכתו של בלעם: "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" - ה' רואה את כל צדדי נפשנו, ומתעלם מחסרונותינו ביודעו שבכוחנו לגבור על נפשנו הבהמית; הסיבה לכך היא מפני ש"ה' א-להיו עמו" - יש בנו חלק א-לוהי המאפשר לנו לגבור עליה ולרתום אותה לעבודת ה'. (על פי התוועדויות תשמ"ג ד, עמ' 1777)