בלעם מגיע למואב. בלק לוקח אותו למקום הראוי בעיניו להטלת קללה על ישראל, אך ה' כופה על בלעם להלל ולברך את היהודים במקום לקללם.

אוצרות חבויים
מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וגו': (במדבר כג:י)

הפסוק משווה את עם ישראל לעפר. בדיוק כפי שישנם אוצרות של כסף וזהב הטמונים בעפר, כך ישנם אוצרות של אמונה, אהבה ויראה הטמונים בלבו של כל יהודי. לעתים קשה לחשוף אוצרות אלו, העשויים להיות קבורים עמוק מתחת לפני השטח; אך הם שם, מחכים לנו, ואם נשקיע די מאמץ - הם יתגלו בפנינו.

(על פי כתר שם טוב, הוספות נז [הוצאת תשס"ד, עמ' 314])