יום שלישי: אהבה מנצחת שנאה

בלעם קיווה שה' יסכים לקללותיו כאשר יזכיר לו באיזו קלות היו בני ישראל מוכנים למרוד בו שוב ושוב במהלך נדודיהם במדבר.

בלעם שנא את ה' ואת שליחיו, בני ישראל, בכל מאודו. בכך שהשכים לקום כדי לצאת למשימתו המרושעת, הוא קיווה 'להזכיר' לה' את חטאיהם של בני ישראל שמיהרו למרוד בה'. אך ה' הודיע לבלעם שאברהם הקדים אותו כאשר השכים לקום בבוקר כדי לקיים את מצוות ה' ולעקוד את בנו יצחק. אהבתו של אברהם עברה בתורשה לבני ישראל, וגילויי המרדנות שהפגינו במדבר היו רק נפילות רגעיות ממסירותם הגדולה לה'.

הדרך הטובה ביותר לתקן את הנזק הנגרם על-ידי הרע שעשינו היא לחזק את אהבתנו לה'. בכוחה של אהבה זו לתקן את חטאי העבר ולהמיר אותם בדחף לעשיית מעשים טובים. בדיוק כפי שה' הפך את קללות בלעם לברכות, כך אנו יכולים להפוך את הרגעים ה'מקוללים' בעברנו למעשים מבורכים בהווה.

(על פי לקוטי שיחות כח, עמ' 164-163)