שבת: המרה לקדושה

כל בהמה עשירית הנולדת בעדרו של יהודי צריכה לעלות כקרבן, ובשרה נאכל בידי הבעלים, בני משפחתו ואורחיו. נאסר על בעלי המעשר להחליפו בבהמה אחרת, אך אם עבר על האיסור - עליו להקריב את שתי הבהמות.

האופן שבו מחיל בעל העדר את קדושת המעשר על כל בהמה עשירית, מלמד אותנו אודות האופן שבו עלינו לסייע לזולתנו להתקדש.

התקדשות, במישור האנושי, קשורה בקירובו של האדם אל שורש נשמתו ובחשיפת הקשר הפנימי שלו לקדוש-ברוך-הוא. כיצד עושים זאת?

בעזרת שתי המרות:

× ראשית, עלינו להתקרב לאלו שאנו מעוניינים לעזור להם, ולהמיר את עולמם הארצי בעיסוקים ועניינים רוחניים יותר.

× לאחר מכן עלינו להעלות את האדם עצמו, ולהמיר את ניכורו לקדוש-ברוך-הוא ברגש של קדושה ובקשת קִרבה.

למקרה שאנו חוששים לעצמנו שמא נינזק רוחנית בצאתנו לשליחות כזו, מבטיח לנו ה' שהוא יסייע גם לנו וגם לאנשים להם נעזור: "והיה הוא ותמורתו יהיה קֹדש".

(על פי לקוטי שיחות כו, עמ' 90 והלאה)