יום שלישי: רק ה' מברך

במעבר חד פונה התורה מתיאור הברכות הצפויות לעושי רצון ה' לקללות הצפויות לעובר עליו.

הזוהר הקדוש מלמד שבתורה קיימים שני ממדים - נגלה ונסתר. בהקשר שלנו, יש לדעת שכל הקללות האמורות בתורה הן בפנימיותן ברכוֹת. קביעה זו אינה על דרך הדרש, או ב'שם המושאל' בלבד, אלא 'כפשוטו' ממש - מדובר בברכות הנעלות והנשגבות ביותר.

החסידות מבארת כי דווקא הברכות הנעלות ביותר מתגלות בעולמנו כקללות. הסיבה לכך היא שכאשר ה' משפיע עלינו ברכה, דנים בבית דין של מעלה האם אנו אכן ראויים לקבלה. לעומת זאת, כאשר הברכה 'מחופשת' לקללה, היא יכולה 'לעקוף' את הדין הזה ולהגיע היישר אלינו.

כאשר אנו נתקלים בחוויות חיים הנתפסות בעינינו כקללות, עלינו לזכור שקללה אינה אלא ברכת ה' בתחפושת. עצם המודעות לכך תסייע להסרת התחפושת ולהתגלות הברכה.

(על פי תניא פרק כו; אגרת הקודש יא כב; לקוטי שיחות ז, עמ' 233; יט, עמ' 139-136)