התורה מפרטת כעת את החוקים הנוגעים למתן צדקה ואת איסור גביית ריבית.
ישנו הבדל דק אך משמעותי בין רווח מהשקעה לבין רווח מהלוואה. כשאנו משקיעים במיזם כלכלי כלשהי, הכסף שהפקדנו בו נתון עדיין בבעלותנו ולפיכך 'עובד' עבורנו. משום כך, ברור שחלק מרווחי המיזם מגיעים לנו. בהלוואה, לעומת זאת, אף שהלוֹוה אמור להחזיר לנו בסופו של דבר את הכסף, הרי שלעת עתה הוא עובר לבעלותו. גביית ריבית על הלוואה פירושה, אם כן, רווח ממאמציו של אדם אחר - ממון שלא יגענו בו ושלא צמח מתוך רכושנו אנו.
לקיחת ריבית על הלוואה, סותרת את הדרך שבה רצה ה' שהעולם יתנהל. אמרו חכמינו: "אם יאמר לך אדם 'יגעתי ולא מצאתי' אל תאמין; 'לא יגעתי ומצאתי' אל תאמין; 'יגעתי ומצאתי' - תאמין" (בבלי מגילה ו, ב). רק אם אנו בעצמנו יגענו על רווחינו - בגשמיות או ברוחניות - הם שייכים לנו באמת.
(על פי לקוטי שיחות ג, עמ' 1012-1007)
הוסיפו תגובה