י' בתשרי הוא יום כיפור. כמה ימים אחריו, בט"ו תשרי, מתחיל חג הסוכות הנמשך שבוע ימים. בסוכות אנו מצוּוים לדור בסוכה, שהיא דירת ארעי. כמו כן, עלינו לאחוז ולנענע את 'ארבעת המינים' - אתרוג, לולב, שלושה הדסים ושתי ערבות.
הסוכה מיוחדת בהיותה המצווה היחידה שאנו נכנסים לתוכה, והיא מקיפה אותנו מכל עבר. בכך ממחישה לנו הסוכה את האופן שבו הקדוש-ברוך-הוא מקיף את כל המציאות הארצית ומכיל אותה: "הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו" (בראשית רבה סח, ט).
מבחינה רוחנית, שורשו הרוחני של סכך הסוכה הוא הענן שנוצר מהקטרת הקטורת של הכהן הגדול בקודש הקודשים ביום כיפור. בעוד קרבנות בעלי-החיים שהוקרבו במקדש התמקדו בעידון הנפש הבהמית שלנו, הקטורת ייצגה את החיבור של הנפש הא-לוהית שלנו לא-לוהות. הנפש הא-לוהית מאפשרת לנו להתעלות מעל מגבלות הנפש הבהמית, ששִׂכלה ורגשותיה ניסוֹבים על עניינים ארציים. משימתנו בסוכות היא אפוא קודם כול להתבונן, באמצעות בניית הסוכה, בנשגבותו של ה' המקיף את העולם כולו; ושנית להפנים מודעות זו לתוכנו באמצעות מגורים בסוכה ובקיום מצוות נטילת ארבעת המינים.
(על פי ספר המאמרים מלוקט א, עמ' 175)
הוסיפו תגובה