יום רביעי: כל הזכויות שמורות לה'

כעת מגיעים הדינים הנוגעים לחגי מעגל השנה היהודי. החג הראשון הוא פסח, הנחגג בחודש הראשון של הלוח העברי, ניסן.

אף כי התורה מתייחסת לחג זה בכל מקום כ"חג המצות", אנו רגילים לכנותו חג ה"פסח" (על שם קרבן הפסח שיש להקריב בו). לפי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, אחד מגדולי החסידות, שני השמות משקפים שני היבטים של החג:

הקדוש-ברוך-הוא מבקש להדגיש את מעלתם הסגולית של ישראל, ולפיכך השם שבו הוא משתמש בתורה מתמקד במצה. המצה מזכירה את החיפזון שבו יצאנו ממצרים, שלא אִפשר לבצק להחמיץ, ובכך מעלה על נס את אמונתם התמימה של בני ישראל בה' ואת נכונותם ללכת אחריו לכל מקום מבלי להרהר בדבר פעם נוספת. אנחנו, מצד שני, מתייחסים לחג כהזדמנות להודות ולהלל לה', ולפיכך אנו קוראים לו חג הפסח. שם זה מבליט את הנס הגדול, שבו פָּסח ה' על דלתות בני ישראל בשעה שהִכה את בכורי מצרים.

מתוך כך אנו לומדים שכאשר אנו מהרהרים בהישגינו, ראוי שנסב את תשומת לבנו ליד ה' הנעלמה שליוותה אותנו וסייעה לנו על כל צעד ושעל בדרך להשגתם. את ההתפארות במה שפעלנו אנו, מוטב שנשאיר לה'...

(על פי שיחות קודש תשמ"א ד, עמ' 237-236)