שבת: את מי לאהוב?

התורה מפרטת את עונשם של העוברים על איסורי העריות שנמנו בסוף הפרשה הקודמת, וחותמת אותם בנימוק: "אני ה' א-להיכם".

רגשות אהבה שאנו חשים כלפי אדם אחר יכולים להיות חזקים מאוד. חזקים עד כדי כך שהם עלולים להניא אותנו לשקול ברצינות להפר את חוקי התורה כדי להיות עמו (כמו, למשל, במקרה של נישואי תערובת). משום כך מזכיר לנו ה' שהוא, בורא העולם ומנהיגו, הִנו המקור של חוקי התורה, ואם כן אין כל מקום לחשוש שקיום המצוות יביא לתוצאה שלילית או - לאידך גיסא - שמעשה חטא יצמיח תוצאה חיובית. אם נשאל, מדוע נטע בנו ה' את היכולת להיקשר בעוצמה רבה כל-כך לאנשים העשויים להרחיק אותנו ממנו, תהיה התשובה: לפי הצער - השׂכר. העובדה שההתגברות על הפיתוי עלולה להיות קשה כל-כך, מעידה על השכר העצום הנופל בחלקו של העומד בניסיון.

(על פי לקוטי שיחות יב, עמ' 90-83; כב, עמ' 99-97)