חל איסור לעשות שימוש במשקולות וכלי מדידה בלתי-מדויקים, המאפשרים הונאה בעסקים.
לעומת אזהרות אחרות הקשורות לממונו של הזולת, האוסרות עלינו לקחת כסף שאינו שלנו בכל צורה, כאן מזהירה אותנו התורה שלא להחזיק ברשותנו כלי מדידה שאינם מדויקים - וזאת גם אם אין בכוונתנו לעשות בהם כל שימוש. מדובר בהרחקה מפני הגרועה שבתרמיות: הצביעות. אדם המשתמש במשקלות שאינם מדויקים מעמיד פנים שהוא נוהג ביושר, אך לאמִתו של דבר הוא מרמה את זולתו. לכן אוסרת התורה על האדם להחזיק את כלי המדידה האלה ברשותו.
אותו הכלל תקף גם לגבי יחסינו עם הקדוש-ברוך-הוא. יצר הרע שלנו 'מודע' לכך שלא יצליח לשכנע אותנו למרוד בבוראנו ביודעין ובגלוי, ולפיכך הוא מנסה לשטות בנו. "אני מסכים," הוא פותח, "שכל פעולה שלנו צריכה להיות 'מדודה' על-פי כל כללי ההלכה. אך מה יקרה אם ה'מידות' שבהן אנו משתמשים יסטו מעט מן האמת?" ולעתים הוא תוקף מכיוון אחר: "בסדר, הקפידו על דיוק המידות בכל הקשור לענייני רוח, אך שמרו בצד גם מידות אחרות, מדויקות פחות, שבהן תשתמשו בענייני העולם-הזה. כאן, כדי להסתדר, צריך להתפשר!"
הקפדה על מדידה מדויקת ועל התנהלות ישרה בעסקים באופן כללי, היא תנאי לקיום כל התורה בשלמותה, כדברי הלל הזקן: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך - זו היא כל התורה כולה, והשאר פירוש הוא. צא ולמד!"
(על פי בבלי שבת לא, א. לקוטי שיחות כז, עמ' 157-149)
הוסיפו תגובה