התורה מורה לבתי הדין להוסיף על מצוות ה' סייגים כראות עיניהם, כדי להבטיח את שמירתן.

אנו זקוקים להגנה
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי וגו': (ויקרא יח:ל)

ציווי זה הוא הבסיס לקביעת חז"ל: "ועשו סְיָג לתורה" (פרקי אבות א, א), וכולל גם הדרכה לכל אחד מאתנו לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים כדי להימנע מלעבור על אחד מאיסורי התורה.

העובדה שהתורה מעודדת אותנו להציב סייגים אלו מלמדת אותנו שאסור לנו אף פעם לזלזל בחשיבותם. האמת היא שאנו נוטים לעתים קרובות להפריז בהערכתנו להתגבר על פיתויי היצר, ולפיכך עלינו להיות קשובים תמיד למידת החוסן הרוחני שלנו (ורצוי גם להתייעץ על כך עם משפיע או רב) על מנת לקבוע באילו אמצעי זהירות עלינו לנקוט בכל מקרה.

(על פי לקוטי שיחות א, עמ' 254-253)