יום שלישי: כוחו של יום כיפור

עבודת יום הכיפורים כיפרה בעיקר על חטאי עם ישראל כולו. בנוסף, על כל אחד לבקש ביום כיפור על כפרת חטאיו הפרטיים, באמצעות תשובה, תענית ושביתה ממלאכה.

יום הכיפורים אינו שולף מתוכנו את חטאינו בתהליך 'כירורגי', אלא שולף אותנו מתוכם בכך שהוא מרומם אותנו למקום שבו אין החטא נחשב למאומה. משום כך, הדגש המרכזי ביום הכיפורים אינו על החטא כי אם על קשר הדבקוּת שלנו עם הקדוש-ברוך-הוא. מה שנדרש מאתנו ביום זה הוא לבטא את כיסופינו לשוב ולהיות רצויים לפני הקדוש-ברוך-הוא, ולהפגין זאת דרך שמירה על דיני החג.

יום הכיפורים מסוגל לחולל בנו התעלות זו, משום שהוא עצמו חושף את החיבור העצמי השורר בין כל יהודי לבין הקדוש-ברוך-הוא, חיבור הנעשה באמצעות נשמתו הא-לוהית של היהודי. קשר זה קודם אף לבריאת העולם, ולפיכך הוא מתנשא מעל גדרי הזמן והמקום ואין עבירה שתוכל להשחיתו. סודו של יום הכיפורים הוא חשיפת הקשר הזה, המשיבה אותנו לנקודת הראשית הטהורה שלנו ומתוך כך מאפשרת לנו לפתוח דף חדש בטהרה.

(על פי לקוטי שיחות כז, עמ' 131-124)