טקסי המילואים ארכו שבוע ימים.
שבעת ימי המילואים מקבילים לשבעת ימי הבריאה. כשהיה העולם צעיר לימים, מילאה שכינת ה' את הארץ. לאחר מכן, גרמו לה חטאי הדורות הראשונים להסתלק מן הארץ ולהתרומם יותר ויותר אל העולמות הרוחניים. מי שהיפך תהליך זה היה אברהם אבינו, שהחל 'למשוך' ולהוריד את השכינה בחזרה אל הארץ, תהליך שהגיע לשלמותו עם בניין המשכן. שבעת ימי המילואים מהווים, אפוא, את שיבת העולם למצבו הראשוני - כפי שהיה בשבעת ימי בראשית.
במבט עמוק יותר, ביכולתנו לראות ששבעת ימי המילואים העלו את העולם למדרגת שלמות גבוהה עוד יותר משבעת ימי הבריאה. ההתגלות הא-לוהית שליוותה את בניין המשכן היתה כה גבוהה, עד שהיא גברה על החשיכה הרוחנית שפשטה בעולם כתוצאה מהסתלקות השכינה, חשיכה שהגיעה לשיא עם חטא העגל.
באותו האופן, אם חווינו בחיינו הפרטיים ירידה במודעות הא-לוהית ובתודעת השליחות שלנו, הרי שבאפשרותנו לתקן את הדבר. אם נטרח להקים בלבנו 'משכן' - סביבה שבה תוכל השכינה לשרות בפשטות ובטבעיות, כמנהג אדם בביתו - תאיר בנו ובסביבתנו מודעות א-לוהית גבוהה מזו שהיתה לנו לפני הירידה. אולם, תהליך זה צריך לגעת בכל מידות הלב שלנו, שבע במספר, כנגד שבעת ימי המילואים.
(על פי ספר השיחות תשמ"ח א, עמ' 363)
הוסיפו תגובה