בתום דיני הקרבנות מתואר טקס הסמכתם של אהרן וארבעת בניו, שנערך על-ידי משה במעמד כל בני ישראל.

ייעודו של הכהן
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעֵדָה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת: (ויקרא ח:ה)

על מנת להסמיך את אהרן ובניו לכֹהנים, ציווה ה' על משה להקריב עבורם קרבנות מיוחדים בכל יום, במשך שבעה ימים שכונו "ימי המילואים". מטרת קרבנות אלו היתה לעורר באהרן ובניו את התכונות שיאפשרו להם לתפקד כנציגי עם ישראל כלפי ה' - אם בדרך של דאגה לכפרת חטאיהם ואם בדרך של העלאתם לדרגות גבוהות יותר של מודעות א-לוהית.

בכל אחד מאתנו טמון הכוח לגבור על חשיכה רוחנית, ואף יותר מכך - להפוך אותה לאור; אך מסיבות שונות, כוח זה אינו זמין לנו בכל עת. לפיכך, עלינו לתור אחר ה'כֹהנים', אנשי מופת הנטועים בעולם התורה ונמצאים במצב מתקדם מאתנו מבחינה רוחנית, כדי שנוכל לקבל מהם השראה והדרכה. בה-בעת, עלינו לטפח את ה'כהן' שבתוכנו, הן כדי לתקן ולקדם את עצמנו, והן כדי לעזור לאחרים החווים קושי בדרכם.

(על פי לקוטי שיחות ז, עמ' 39, 47-46)