אדם מחויב להביא קרבן תודה לאחר שחווה באופן גלוי סיוע משמים.
בימות המשיח, כשייבנה המקדש ימשיכו להביא קרבנות ציבור, אך לא יהיו יותר קרבנות יחיד. היוצא מן הכלל יהיה קרבן התודה של היחיד. באותו האופן, מוסבר כי באותו עידן משיחי יבוטלו גם כל התפילות - למעט תפילות ההודיה.
מטרת קרבנות היחיד היא להעלות את הנפש הבהמית והנפש השכלית שלנו לשורשן הא-לוהי (כאשר במקרים מסוימים, הדבר כרוך בכפרה על עוונות). כיוון שבימות המשיח תהליך התשובה יגיע לקִצו, עד שאפילו תאוות החטא תחלוף מן העולם, לא יהיה עוד צורך בקרבנות אלו. רק קרבן התודה יישאר על כנו, שכן תכליתו היא לבטא את הכרת הטוב שלנו לקדוש-ברוך-הוא על השפע שהוא מעניק לנו ואת תלותנו בו - ואלו יוסיפו להתקיים לעד.
כך גם באשר לתפילות. רבות מתפילותינו הִנן תפילות המגיבות למחסור ולמצוקה, ומכילות בקשות לישועה ולסעד. לעתיד לבוא לא נחוש עוד צורך בתפילות מעין אלו, מאחר שתופעות כגון מחלות ועוני יהיו נחלת העבר. התפילה היחידה שתהיה על שפתינו בעת ההיא תהיה הודיה לה' על טובו ונפלאותיו האין-סופיים.
(על פי אור התורה ויקרא א עמ' כג; תהלים יהל אור עמ' שסט; אור התורה נ"ך ב עמ' תתקסג-תתקסד)
הוסיפו תגובה