בזמן הקטרת האימורים (חלקי הקרבן המיועדים לשריפה): לאחר שחיטת הקרבן, יש להניח את האימורים על אש המזבח במהלך יום ההקרבה. אולם, אם הדבר לא התאפשר, ניתן להניחם גם במהלך הלילה הבא.

אש תמיד
וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ: (ויקרא ו:ב)

אש המזבח בערה במשך כל הלילה והוצתה מחדש בבוקר שלמחרתו.

המזבח רומז ללב היהודי. עלינו לשמור בכל עת על אש האהבה הבוערת בלבנו לה', לתורתו ולמצוותיו. חובה זו מתייחסת גם - ובעיקר - לתקופות משבר של 'לילה', שבהן אנו חווים חושך רוחני.

(על פי אור התורה ויקרא א, עמ' יג)