המשל הבא מיוחס לרבי ישראל, הבעל שם טוב:

דרכם של מוכרים שהם נותנים לקונים הפוטנציאליים לטעום מעט מהמאכלים כדי לשכנע אותם לרכוש את מוצרי המזון.

פעם נכנס אדם אחד אל החנות, עבר ממוצר אחד למשנהו כשהוא טועם מכל דבר ונהנה מכל רגע. חשב האיש לעצמו: כמה טוב לי שאוכל לאכול כמה שארצה! כשסיים לטעום פעם ראשונה, החל לטעום פעם שניה...

עצר אותו המוכר:

"לאט לך, אדוני!" קרא לעברו. "בפעם הראשונה אני מאפשר לך לטעום בחינם כדי שתוכל לדעת האם המאכלים ערבים עליך. אבל בפעם השניה זה כבר סיפור אחר. עכשיו אתה כבר לא טועם סתם אלא אוכל, ועל כך עליך לשלם..."

והנמשל:

רבים טועמים מעט מאורה של החסידות, וחיש מהר הם מגלים את טעמה הטוב. הם בטוחים כי הם יכולים להמשיך ולהתבשם בטעימות קטנות, פתגמים פה ושם מרעיונות נפלאים אלו...

אך האמת היא שכדי ללמוד את החסידות ולהבינה היטב יש צורך לשלם ביגע ויזע. רק אדם שמקדיש את חייו לעבודת השם, מוכן לזכך את מידותיו ולהתמסר ללימוד החסידות, יוכל להשיגה.

(על-פי ילקוט משלים, סיפורים, אמרי חכמה של אליעזר שטינמן)