שמירה על דיני טהרת המשפחה היהודיים עלולה להיות דבר מורכב, ולעתים אף קשה. מדוע אנו עושים זאת? האם ההקפדה על כל פרט אכן חשובה כל-כך?

המשל

רקם לו המלך העשיר חלום על גינה מיוחדת לארמונו המפואר.

הביא המלך את מיטב האדריכלים, הבנאים, הקבלנים והחשמלאים, כי רב היה חפצו שהגינה המלאכותית תהיה מושלמת.

עבדו בעלי המקצוע ימים רבים כדי להקים את החצר בארמונו של המלך: ניסרו, גזרו, חפרו, העבירו, שרטטו, התאימו ותיאמו – כך טרחו והשקיעו, עד שהגיע היום הגדול בו החל הגן המלאכותי לפעול.

אך עדיין לא נפתח המקום לקהל. קודם קיווה המלך למצוא איש אחראי שיקבל את עולו ויפעיל את הגן בדיוק לפי הוראותיו.

וישלח המלך שליחים לכל מדינות ממלכתו למצוא שומר לגן.

אחרי ימים ארוכים של פגישות, ראיונות, בדיקות ומחשבה - נמצא האדם המתאים. וכה אמר לו המלך:

"דע לך כי העבודה שאטיל דורשת דיוק ומשמעת מוחלטת. אם תבצע את ההוראות בדיוק מרבי, עושר וכבוד צפויים לך. אולם, אם תסטה מההוראות אפילו בדקות שבדקות, תיחשב למורד במלכות. ואז רע ומר יהיה גורלך".

שמח האיש על העבודה החדשה שקיבל ועל הגמול המכובד שהבטיח לו המלך, ובליבו החליט לשמוע לכל דברי המלך וציוויו. נשבע האיש למלכו בהן צדקו לעשות את כל הדברים שעליהם יופקד. המלך נתן בידו דף הוראות מפורט, ובו פירט את כל סדרי עבודתו.

בבוקר נכנס האיש לביתן והחל לקרוא ולבצע:

א. הורד כובעך והנח אותו בקיר שלימינך על הוו המיועד לו.

ב. הסר מעילך ותלהו בארון-קיר שלשמאלך.

ג. גש למטבח ושתה כוס מים.

ד. גש לחדר האוכל שם מונחת ארוחת הבוקר. אכול לבריאות.

ה. גש לספה הנמצאת בחדר לצד מערב, שלושים פסיעות מהביתן. שב עליה במשך חצי שעה.

ו. הנך פנוי עד השעה 6 בערב, אך עליך להישאר בחצר ולא להיכנס פנימה, אל הביתן.

ז. בדיוק בשעה שש חזור על כל ההוראות בסדר יורד: ישיבה על הספה, ארוחת ערב בחדר האוכל, כוס מים במטבח, לבישת מעיל, חבישת כובע, יציאה ו... הביתה.

בהצלחה!

חייך האיש לעצמו, ושמח על החיים הקלים והטובים שיהיו מנת חלקו מעתה.

יום רודף יום והכל מתנהל בדיוק כמתוכנן בגן המלאכותי:

בבוקר הפרחים המלאכותיים נפתחים לאיטם, ציפורי שיר 'סינטטיות' יוצאות מבין הענפים של העצים המלאכותיים ומצייצות בקול נעים, אל האגם יוצאים על מסלול חשמלי המוסתר מן העין ברבורים יפים השוחים הלוך ושוב, ואפילו פרפרים ודבורים חגים סביב הפרחים הדומים כל-כך לפרחים אמיתיים בזמנים קצובים ובתנועות קבועות. כך עברו מספר חודשים.

ויהי היום בו הגיע מיודענו השומר לביתן צמא וכמעט דבקה לשונו לחיכו. חשב לעצמו: כלום מאן-דהו ישים לב אם אשתה קודם כוס מים ורק אז אפתח בסדר יומי הרגיל?

שתה כוס מים וירווה את צמאו, ומייד לאחר מכן פתח בסדר היום הרגיל.

לא עברו חמש דקות והשומר התדפק בדלת והכריז: "לפי צו המלך, אתה אסור!"

הביאו את השומר אל המלך, והמלך קרא לעומתו בכאב: "מדוע זה אכזבת אותי ולא שמעת לפקודתי?"

הודה השומר בטעותו: "צודק הנך אדוני המלך. אני יודע שאצטרך לשלם את המחיר. אבל... הוד רוממותו... כלום יורשה לי לשאול משהו בטרם תענישני? איך ידע כבודו ששיניתי את הסדר?"

השיב לו המלך: "כבר שבועות רבים מנסים כל אנשי הארמון להבין איך הגן עובד, איפה נמצא המנגנון, מה מפעיל את המערכת, ולא מוצאים. הסוד היה טמון בך, בלא ידיעתך:

המנגנון הונח מתחת רצפת הביתן. כאשר דרכת על הרצפה, הפעלת חיבורים נחוצים שונים שגרמו להפעיל מערכות שונות, לפי סדר מדויק.

בבוקר, כאשר ראיתי את הברבורים יוצאים אל הנהר עוד לפני שהגן התעורר, ידעתי ש...קלקלת.

והנמשל...

בורא העולם ברא עולם (לא מלאכותי) וצירף עבור נתיניו הוראות הפעלה מדויקות. לכל הוראה יש סיבה. כל הוראה מחושבת ומשמעותית. אין אנו יודעים אילו מנגנונים אנו מפעילים עם כל מצווה. אין אנו בקיאים בטעמים ומבינים למה רצה הקדוש-ברוך-הוא כך ולא אחרת. מה שברור לנו הוא שהדיוק חשוב והכרחי. קבלת-עול אבסולוטית תנהל את גנו של הקדוש-ברוך-הוא בדרך הכי טובה והכי מוצלחת.

במשך הדורות ניסו רבים להסביר את מצוות הבית היהודי וחיי הנישואין לפי ההלכה בדרכים שונות. מה שעלינו לזכור ולהעביר הלאה זו עובדה פשוטה אחת: את מצוותיו של הקדוש-ברוך-הוא עלינו לשמור - משום שאלו הן הוראותיו. לא בשל הניקיון הטמון במצווה, לא משום שקיומה מחזק את חיי המשפחה, לא בגלל החוסן שאנו מקבלים מכך. מצוות הבית היהודי נשמרות לפי רצון ה' אך ורק משום שאלו הן הוראותיו של יוצר הגן. כל יתר ה"פרסים", הזכויות והתועלות משמירת המצווה הם בסך הכל "צ'ופרים".