שאלה:

כאן כתוב שאת הלולב והאתרוג מותר להשליך לפח האשפה לאחר השימוש (אם כי צריך לעשות זאת בדרך מכובדת). מדוע את ארבעת המינים מותר להשליך לפח, ואילו תפילין – אסור?

תשובה:

לפני מאות שנים חכמי התלמוד כבר השיבו על שאלתך. הם ערכו הבחנה בין חפץ הנקרא תשמיש קדושה, וחפץ הנקרא תשמיש מצווה. עוד רגע נסביר מה ההבדל ביניהם, אך קודם כל הנה דברי הגמרא (מסכת מגילה כו):

תשמישי מצווה נזרקין, תשמישי קדושה נגנזין. ואלו הן תשמישי מצווה: סוכה, לולב, שופר, ציצית. ואלו הן תשמישי קדושה: דלוסקמי ספרים, תפילין ומזוזות ותיק של ספר תורה, ונרתיק של תפילין ורצועותיהן.

במילים אחרות, המשנה מלמדת אותנו את העובדה שיש הבדל בין השניים, וגם מה אמורים לעשות עם כל קטגוריית חפצים.

אך מדוע ההבדל ביניהם? מה הופך את הסוכה לתשמיש מצווה, ואת התפילין לתשמיש קדושה?

הסבר אחד אומר כי תשמיש מצווה הוא חפץ אותו האדם צריך כדי לקיים מצווה, אך הוא עצמו לא חפץ קדוש. לולב שצומח על העץ, או אתרוג המוטל על הארץ אי-שם, הם לא קדושים; רק בגלל שאנו צריכים לקיים את מצוות ארבעת המינים, אנו משתמשים בהם.

לעומת זאת ספר התורה, התפילין וספרי הקודש הם עצמם קדושים. גם אם איש לא השתמש בהם, השמות הקדושים הכתובים עליהם מעניקים להם קדושה, ולפיכך גם כאשר אנו גומרים להשתמש בהם הם נשארים בקדושתם.