למכה מצרים בבכוריהם (הגדה של פסח - הלל הגדול. תהילים קלו,י)

השבת שלפני פסח נקראת 'שבת הגדול' על שם הנס הגדול שאירע בה1 השבת שלפני היציאה ממצרים חלה בי' בניסן, וביום זה נצטוו בני-ישראל לקחת לבתיהם שה כדי לשחטו בארבעה-עשר בניסן לקרבן-פסח. בכורי מצרים, שראו את ישראל לוקחים שה לבתיהם, שאלו אותם לפשר הדבר, ושמעו מהם על מכת בכורות שעתידה לבוא על המצרים. נבהלו הבכורים ותבעו מאבותיהם ומפרעה לשלח את ישראל, וכשהללו סירבו, "עשו עמם הבכורות מלחמה והרגו מהם הרבה". על כך נאמר: "למכה מצרים בבכוריהם".

יש להביןאת פשר הנס:

לכאורה תגובת בכורי מצרים הייתה טבעית למדי; הם פשוט חששו לחייהם, לאחר שראו שאזהרותיו של משה אכן נתקיימו בתשע המכות הקודמות, ולכן נלחמו עם אבותיהם ועם פרעה.

שנית, זה היה עניין פנימי בתוך מצרים, ומדוע עלינו לציין זאת מדי שנה בשנה?

החושך מאיר

הנס המיוחד הזה מבטא נקודה פנימית מרכזית בכל עניין הגאולה ממצרים. היה חשוב לא רק לצאת ממצרים, אלא גם להעביר את הרע מן העולם, ועד לשלמות הדבר, כאשר הרע עצמו מתהפך לטוב. התהפכות זו של החושך לאור רואים בבהירות דווקא ב"למכה מצרים בבכוריהם".

מה בעצם קרה כאן? - בכורי מצרים הם שנלחמו למען בני-ישראל. הבכורים מסמלים תוקף וחוזק, והנס שקרה כאן הוא, שהתוקף והחוזק של מצרים הוא עצמו נלחם במצרים, כדי שישלחו את בני-ישראל.

נס גדול

העובדה שהם עשו מלחמה זו משום שחששו לחייהם אינה מפחיתה מערכו של הנס אלא דווקא מבטאת את גדולתו. יש נס שמשדד את מערכות הטבע. כלומר, זהו ביטוי לכוחו של הקב"ה, אשר הטבע אינו יכול לעכב בעדו והוא נשבר מפניו. אבל נס גדול עוד יותר הוא, כאשר הטבע עצמו משתנה ופועל על-פי רצון-ה'.

הסיבה החיצונית אינה חשובה, אלא עצם העובדה - בתוך מצרים, ערוות הארץ, שיא האלילות והחושך, באים בכורי מצרים, התוקף והחוזק של הרע, ונלחמים במצרים, למען גאולת-ישראל.

זהו הנס הגדול ביותר - כשהטבע עצמו מתהפך ו'מתאים' את עצמו למען גאולת עם-ישראל. לכן נקראת השבת 'שבת הגדול', על-שם הנס הגדול!

גם הגאולה העתידה

זו השלמות של התהפכות החושך לאור, כדוגמת השלמות שתהיה לעתיד-לבוא, שאז "לילה כיום יאיר".5 ואכן נאמר6, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". כאשר עם-ישראל עוסק בענייני התורה והמצוות במסירות-נפש, בלי להתרשם מכל העולם שמסביב - כשם שבני-ישראל במצרים לקחו את השה בלי לחשוש מתגובת המצרים על כך - בא הנס, שהעולם עצמו נלחם למען גאולת-ישראל.

יהודים צריכים להכריז לעיני כל העמים שהם מוכנים לגאולה, ואז מגלים, שהעולם לא זו בלבד שאינו מפריע, אלא הוא עצמו נלחם כדי לבטל את כל המפריעים לגאולתם של ישראל!

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות ה'תשמ"ח כרך א, עמ' 357)