מר זוטרא היה אמורא שקיבל את השם חסיד על שם צדקותו.

פעם אחת, בעודו מתארח במקום מסויים, נגנבה כוס של כסף מן המארח.

מאוחר יותר ראה מר זוטרא את אחד מתלמידי החכמים שהיו במקום שרחץ ידיו ולאחר-מכן ניגב אותם בגלימתו של חברו.

אמר מר זוטרא: לאדם זה לא איכפת מרכוש חברו. זהו הגנב!

כפתו את אותו אדם והוא הודה בגניבתו.

(על פי בבא מציעא כד, א).