"רבי, אתה יודע למה אני לא בא לבית כנסת?"

שאלה:

רבי, אתה יודע מדוע אינני הולך לבית הכנסת? פעם הייתי הולך, אבל אז שמתי לב שבבית הכנסת מעניקים יותר כבוד לאנשים העשירים ומתעלמים מאנשים פשוטים כמוני. לכן הפסקתי ללכת. אם אתה צריך להיות עשיר כדי לזכות ביחס זה לא מתאים לי. האם אני צודק או לא?

תשובה:

אתה האדם השלישי השבוע שמסביר לי מדוע הוא לא הולך לבית הכנסת. זה קורה לי כל הזמן. כמעט בכל אירוע שאני הולך אליו, מישהו בא אליי ואומר, "רבי, אתה יודע למה אני לא בא לבית הכנסת...?"

מעולם לא שאלתי אף אחד למה הוא לא הולך לבית הכנסת. אני אפילו לא מכיר את האנשים האלה, ועם זאת הם מרגישים צורך לשתף אותי בתלונות שלהם על היהדות, או על איזה רב לא נחמד או על חזן שחצן, על סבא שהכריח אותם להתפלל או על אלוקים שלא ענה על תפילותיהם.

מצחיק, אבל אינני מרגיש בצורך להצטדק בפני רופא השיניים שלי ולומר לו למה אני אף פעם לא הולך אליו, או להתנצל בפני מכון הכושר המקומי על כך שהם אף פעם לא רואים אותי. ועם זאת, כאשר אנשים רואים רב, הם נתקפים דחף עז להסביר את היעדרותם מבית הכנסת.

אלא שהאנשים שכן באים לבית הכנסת, לא נראה כי יש להם סיבה טובה בגללה הם מגיעים. אפילו אדם שלא היה בבית הכנסת מזה שנים, יכול להגיע לתפילה, ובלי כל הצדקה להופעתו הפתאומית, הוא נכנס, לוקח סידור ומתיישב כאילו היה שייך לשם מאז ומעולם.

כיוון שכן – הוא שייך לבית כנסת. יהודי לא זקוק לסיבה להיות בבית-כנסת. אין צורך בכל הסבר. רוב הזמן, הוא עצמו לא יודע מדוע הוא התחיל לבוא לבית הכנסת. ולכן הוא לא מתחיל לחפש לכך צידוקים הגיוניים. אתה צריך סיבה רק כדי לא לבוא לבית הכנסת. אבל כדי ללכת – אינך זקוק לסיבה כלשהי. אני נמצא כאן מפני שאני יהודי, וללכת לבית-כנסת זה מעשה יהודי.

לכן אני אוהב לשמוע את כל התירוצים האלה שאנשים מציגים בפניי על כך שאינם באים לבית הכנסת. יהודי זקוק לסיבה כדי לא להתחבר ליהדות. לחלקם יש סיבות די טובות, כמו שלך. אבל בכל זאת, אלה סיבות בלבד. יהודי אינו זקוק לסיבה להתחבר אל היהדות. היהדות היא מי שאנחנו.

אם אינך אוהב את בית הכנסת שלך, מצא לך בית כנסת אחר. עד שתמצא, כל הסיבות שבעולם לא ישנו את העובדה שאתה יהודי, ויהודי רוצה להיות יהודי.