ביקורת פוגעת. היא פוגעת עד כדי כך, שהיא יכולה להרוס כל מערכת יחסים בה היא נוגעת. הורים ביקורתיים גורמים לילדיהם להתרחק מהם. חותנות וחותנים גורמים לבעלים ולנשים של בנותיהם ובניהם להתרחק מהם. בוסים ביקורתיים גורמים לעובדים שלהם להתפטר ממשרותיהם. לא צריך להפתיע אם כן, שביקורת מסוגלת גם לזרוע הרס וחורבן בנישואין. ביקורת לא צריכה להיות מילולית. ביקורת היא גישה של דחייה, וגישה זו ניתנת להעברה בדרכים רבות: פנים זועפות, מתן הרגשה לא טובה, אנחה או אפילו שתיקה – כל אלה מסוגלים להעביר מסר של תוכחה, אכזבה או חוסר שביעות רצון. הגישה הביקורתית מעבירה מסר של חוסר קבלה. זהו ההפך הגמור לשבח, הערכה או גאווה. כאשר אנשים חווים דחייה עקב ביקורת, הם סובלים כאב רגשי חריף. נואשות, הם רוצים להימנע מן המקור לכאב הזה – מן האדם הביקורתי.

למרות מחירה הגבוה של הביקורת, רוב בני הזוג משתמשים בכלי תקשורתי זה באופן חופשי. כשהם נרגזים, עצבניים או כועסים על הבעל או האישה, הם גם אומרים זאת – במילים או בדרך אחרת. הם חושבים שזו "זכותם" להראות את רגשותיהם בכנות. לא נראה כי הם מבחינים או שאכפת להם שזכות זו יכולה רק לגרום להם נזק. כשאנו מרשים לעצמנו להתבוסס ברגשות שליליים, הדבר מוחץ את האהבה. כן, המקום הזה אכן מבולגן נורא. כן, באמת שכחתי לשלם את החשבון. כן, נימוסיי באמת יכלו להשתפר קצת... אבל אם היית מצביע ללא הרף על פגמיי וחולשותיי, אני לא ארגיש אליך הרבה חיבה ואהבה. עם זאת, ברגע האמת מתעלמים אנשים רבים מן המציאות הזאת, ובמקום זאת בוחרים בסיפוק הרגשי המידי של להיות צודקים.

הימנעות, הפחתה וסילוק של ביקורת

ביקורת עלולה ממש להרוס קשר נישואין – זהו כלי מסוכן מאוד. כמו הכעס, הביקורת "פורמת את האהבה" ומזיקה לקרבנותיה. ככתוב בספר משלי, "מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח (משלי טו, ד).

פגיעה בבן או בת הזוג פוגעת בנישואין. לכן, אדם שרוצה להיות נשוי באושר צריך להחליט לשמור את התקשורת הביקורתית למינימום ההכרחי ביותר בלבד. אפילו אם בן זוגנו סובל מחולשות קשות, יש להימנע מביקורת.

מומלץ מאוד לנהוג לפי כלל ה-95/5: 95% מן הדברים שמדברים עליהם צריכים להיות נעימים, חמים, מעודדים וגורמים להרגשה טובה. רק 5% מן התקשורת שלכם יכולה להיות כזו שנותנת הרגשה קצת פחות טובה, וזה כולל מתן הוראות לפעולה, מצבי רוח קודרים וגם ביקורת, בין השאר. כפי שאתם יכולים לראות, כלל זה לא מותיר הרבה מרחב לביקורת. אם ברצונכם לתקן את התנהגותו של בן הזוג, השתמשו בחיזוקים חיוביים להתנהגות הרצויה (כלומר, הראו התלהבות מן הכלי הנקי במקום ביקורת על הכלי המלוכלך). השתמשו בהומור (ולא בציניות) כדי להעביר מסרים מסוימים. כאשר תחליטו שאתם רוצים להשתמש במכסה הזעירה של ביקורת המותרת לכם, עשו זאת מאוד בזהירות כדי למזער את הנזק. הימנעו כליל מהטחת עלבונות, מהדבקת תוויות לאופיו בן או בת זוגכם, מקללות ושפה גסה, מדיבור בקול רם וכן הלאה. במקום זאת, השתמשו בשיטת הסנדוויץ': מסר חיובי, חלק ביקורתי, שוב מסר חיובי.

אם ישנם עניינים גדולים יותר הדורשים פתרון, לכו לייעוץ – לטיפול זוגי. במקום ביקורת ותלונות, הניחו לאיש מקצוע להנחות בעדינות את בן או בת זוגכם לקראת התנהגות הולמת יותר.

סילוק ביקורת מנישואיך רק יכול לעזור. אפילו אם בן או בת זוגך הוא אדם ביקורתי, מאמציך שלך יש בהם כדי לרומם את הנישואין לרמה גבוהה יותר. לעולם אל תיפלו בעצמכם למצב בו אתם עצמכם מתנהגים גרוע כמו בן או בת זוגכם בנסיון נואל לשפר את פני הדברים, שכן שיעור הכישלון של אסטרטגיה זו הוא 100%. היי האישה הטובה ביותר שביכולתך להיות; היה אתה הבעל הטוב ביותר שביכולתך להיות; ובקשו מאלוקים לברך את מאמציכם ולהעניק לכם הצלחה. תוכלו אפילו להתפלל אליו שיעזור לבעל או לאישה לשפר את התנהגותם הבעייתית, שכן תמיד אפשר להתפלל לכל דבר ולאלוקים יש כוח לפתור כל בעיה. מאמציכם החיוביים בטח יביאואת הלתוצאות החיוביות ביותר בדרך הקלה והנעימה ביותר האפשרית.