מכתב שנשלח למשפחה לרגל יום השנה לפטירת ההורים:
לרגל יום השנה לפטירה... ברצוני לאחל לכם ולברך אתכם שזכרון הוריכם זכרונם לברכה יחיה עמכם לאורך ימים ושנים טובות.
בכלל, יום השנה לפטירה קשור בשתי תחושות. מחד, כפי שמוסבר בספרים, ביום זה נשמת הנפטר מתעלית לעולם רוחני נעלה יותר, וזהו יום של שמחה לנשמה – וכתוצאה מכך גם לכל יקיריה.
אך מאידך, כאן למטה, יום השנה מרענן את זכרון הפטירה, דבר הגורם לתחושת עצבות.
לאמיתו של דבר, אל לו ליום השנה לגרום לתחושת עצבות אלא לחשיבה רצינית, חשיבה של חשבון הנפש: להתאים את החיים בעולם הגשמי אל מהלך החיים של הנשמה בעולם הרוחני – עליה אחר עליה. מכיוון שהנשמה מתעלית מדי שנה כשהיא הולכת מחיל אל חיל, כך גם כל אלו הקשורים אליה צריכים להתקדם מחיל אל חיל בתורה, עבודה וגמילות חסדים.
וכך מעניקים לנפטרים את נחת הרוח הגדולה ביותר.
דבר זה מדגיש את ההשקפה היסודית של דתנו, שבקדושה בכלל, ואצל יהודי בפרט, לא קיימת מיתה. קיים רק מעבר מעולם אחד למשנהו; ואצל אלו שהיו תמיד קשורים עם קדושה, תורה ומצוות בחייהם למטה – המעבר בכיוון אחד של התרוממות מעלה ומעלה, מחיל אל חיל. התרוממות שהחלה בעולם הזה הגשמי, ולאחר-מכן נמשכת בעולם הבא.
(מעובד ממכתב מתאריך ה' אייר ה'תשי"ב)
כתוב תגובה