למשפחת פוגל היקרה, תמר, רועי וישי.
איננו יודעים מתי תקראו שורות אלו, אם בכלל. שורות אלו נכתבות זמן קצר לאחר צאת השבת, כשיחד עם כל עם ישראל שמענו על הטרגדיה הלא נתפסת שלקחה מעמכם את הוריכם, אחיכם ואחותכם הדס הקטנה.
כנראה ששורות אלו נכתבות יותר עבורנו מאשר עבורכם: המשפחה האוהבת שלכם תעשה כל מה שהם יכולים כדי להיטיב עמכם; בני הישוב איתמר, יעטפו אתכם בחום ובחיבה ובאהבה. אך רק רצינו לומר לכם שיחד עם כל עם ישראל כולו אנו כואבים את כאבכם. לא הכרנו את הוריכם היקרים, את יואב, אלעד או הדס התינוקת. אבל כולנו הזלנו דמעה כשקראנו על הפיגוע המחריד.
תמר, רועי וישי. אם אי-פעם תראו שורות אלו, אנא דעו כי אתם לא לבד בכאב האינסופי הזה. אנו - כל עם ישראל ברחבי העולם כולו - המשפחה שלכם. כולנו איתכם, כואבים את כאבכם ומתפללים עבורכם.
כתוב תגובה