אפשר קצת פוליטיקה, ברשותכם? ארצות הברית רועשת וגועשת בשל תוצאות הבחירות שנערכו בשבוע שעבר. בית הנבחרים שהיה בשליטת המפלגה הדמוקרטית החליף ידיים והמפלגה הרפובליקנית חגגה ניצחון מוחץ.

משום מה, מה שקורה בארצות הברית לאחרונה מזכיר לי את הפוליטיקה הישראלית. מאז 1992, מדי מערכת בחירות, העם אומר את דברו ומשליך את מפלגת השלטון לפח האשפה הסמוך. שימו לב: העבודה ניצחה ב-1992, הליכוד ב-96, אחר כך עם ישראל החליט ש"ישראל רוצה שינוי", אריאל שרון, קדימה, ושוב הליכוד... וחוזר חלילה?

בכל פעם שזה קורה, המפלגה המנצחת מכריזה כי "העם רצה שינוי." חבל שהם שוכחים שאותו עם רצה שינוי אחר בפעם הקודמת, ויתכן מאוד שהוא שוב יחפוץ בכך בהזדמנות הקרובה.

אז מה בעצם קורה כאן?

כאחד ללא אף רקע פוליטי, נראה לי שתוצאות הבחירות לא משקפות את רצון העם בשינוי, כמו שהן משקפות את תחושת ה'נמאס לי.' במילים אחרות, לאו דוקא שהעם מבקש לאמץ את המצע של המפלגה המנצחת כמו שהוא מבקש להביע חוסר שביעות רצון מהמפלגה השולטת. מהשאלה העוסקת 'מי כן' ייבחר, הפכו הבחירות לשאלה 'את מי אנחנו לא רוצים.'

התוצאה, מיותר לציין, היא חוסר יציבות פוליטית.

**

חב"ד היא תנועה א פוליטית. מאז ומעולם, בהנחייתו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, חסידי חב"ד נמנעו מלעסוק בפוליטיקה או מלתמוך במפלגה כזו או אחרת.

אבל הפוליטיקה חדרה לנו לחיים. ליתר דיוק, מניעים רבים הבאים לידי ביטוי בפוליטיקה נובעים למעשה מהדרך בה אנו מנהלים את חיינו, ואם נדע לזהות את הבעיה נוכל למצוא גם את הפתרון.

כל אחד מאיתנו חווה מצבים של חוסר שביעות רצון. תחושה של 'נמאס לי' ו'אי אפשר להמשיך כך.' זה קורה בזוגיות, בעבודה, במערכת היחסים שלנו עם בורא העולם או בכל מערכת יחסים אחרת.

נראה כי הדחף האנושי הטבעי במקרים כאלו הוא לזנוח את הכול ולהתחיל מהתחלה. לעזוב את העבודה; לפרק את הנישואין. לחפש ריענון, שינוי, משהו חדש.

הדחף עצמו לשינוי הוא דחף חיובי. זו נטיה שבורא העולם טבע בתוכנו כדי שלא נתבוסס בבוץ וניתקע עם הקיים. מצד שני, לפרק את הכול ולהתחיל מחדש זה לא פתרון אמתי אלא עראי בלבד: גם אם תינשאו מחדש או תחליפו מקום עבודה, במוקדם או במאוחר שוב תצוץ לה תחושת ה'נמאס לי.'

אנו חייבים להכיר בעובדה שברוב רובם של המקרים, אלא אם כן מדובר במקרים קיצוניים, הדרך הנכונה להתמודד עם בעיות היא לא בריחה מהמצב הקיים אלא התמודדות. לא לשבור את הכלים אלא לתקן אותם, אחד אחד.

וזה לא קל. התמודדות עם המצב הקיים היא אתגר יומיומי ומאמץ סיזיפי; דבר שיכול לעייף אותנו ולעתים אף לטעת בנו תחושת ייאוש.

אבל המאמץ עוד ישתלם.