"המצווה הזו ממש לא מובנת לי!" אמרה לי פעם מישהי.

"ושאר המצוות כן מובנות לך?" השבתי כמו יהודי טוב בשאלה.

"בטח!" היא לא חשבה פעמיים.

"ובכן, מדוע אנחנו אוכלים כשר?"

"כי זה טוב וזה בריא, ומי שלא אוכל כשר מקבל מחלות... הנה, תראה עד כמה הכשרות מבוקשת בארצות הברית גם על ידי הגויים."

אם ניהלתם פעם שיחה שכזו אתם מכירים את מהלך השיחה. ישנם יהודים רבים כל-כך שמאמינים שמצוות התורה נועדו כדי להגן על בריאותנו הפיזית והמוסרית. הם צודקים בהחלט: מטרת המצוות היא אכן להגן על נשמותינו, אך לא בדרך בה הם חושבים.

ניקח לדוגמה את נושא הכשרות. מדוע אנו אוכלים כשר? ובכן, לפי דברי הגברת המצוטטת בראשית מאמר זה, אנו לא אוכלים כשר כי זה לא בריא. אבל ההגדרה הזו פשוט לא נכונה. יתכן וכמה מחקרים מצביעים על כך שאוכל לא כשר מסויים (נניח חזיר) יכול להזיק לבריאות, אבל ישנם המון מוצרי מזון לא כשרים שכלל וכלל לא מזיקים לבריאות. והאם יש הבדל תזונתי בין בהמה שנשחטה כהלכה וקיבלה את חותמת הכשרות, לבין בהמה שנשחטה בדרך אחרת? לא ממש.

אם נמשיך מצווה אחר מצווה נגלה כי לא תמיד אנו יכולים לראות תועלת פיזית ישירה מקיום המצוות.

שלוש קטגוריות

פעמים רבות מקטלגים את המצוות תחת שלוש קטגוריות:

א) מצוות המובנות מאליהן כמו לא תרצח, לא תגנוב, כבד את אביך ואת אמך וכל מצווה אליה היה מגיע כל אדם מוסרי גם ללא ציוויו של האלוקים.

ב) מצוות הגיוניות כמו חג הפסח ושמירת השבת. לא היינו חושבים עליהם אם התורה לא ציוותה אותנו, אך לאחר הציווי הן נשמעות הגיוניות בהחלט: בורא העולם פסק ממלאכתו ביום השבת, וגם אנו עושים זאת. הוא הוציא אותנו ממצרים, ולזכר עובדה זו אנו חוגגים את חג הפסח.

ג) מצוות שאין להן כל הסבר רציונלי. בקטגוריה זו תוכלו למצוא מצוות כמו פרה אדומה או איסור לבישת שעטנז.

ההבדל בין המצוות המובנות מאליהן ובין אלו שלא מובנות כלל זועק עד השמיים. הלא אם בורא העולם רצה שנבין מדוע אנו מקיימים את המצוות, היה עליו לתת לנו את הסיבה לכל דבר. מצד שני, אם הוא רצה שנעשה את הכול מתוך ציות מלא וללא כל הסבר, במקום להעניק לנו תורה מקיפה כל-כך הוא יכל להתמקד בחוברת קטנה של חוקים והלכות.

מדוע אנו מקיימים מצווה

בדרך-כלל, המילה מצווה מתפרשת 'כציווי'. 613 המצוות הם 613 ציווים, או 'פקודות שהונחתו עלינו מלמעלה'.

עם זאת, המילה מצווה יכולה להתפרש גם כחיבור והתחברות. כאילו בורא העולם פונה אלינו ואומר: הבה נתחבר, הבה נשהה בצוותא. כל אחת מ-613 המצוות היא דרך נוספת להיות בצוותא ולהתחבר עם האלוקים הנעלה ומרומם כל כך מהחיים הפיזיים בעולמנו.

הבה נשתמש לרגע במשל, אם כי הוא רחוק עד מאוד מהנמשל. נניח והייתם פוגשים במישהו המוערץ עליכם – דמות פוליטית, כוכב ספורט או זמר נערץ. אתם מביטים עליו מרחוק ועורגים לקשר כלשהו, ליחס, חיוך או חתימה. והנה אותה דמות פונה אליכם ומבקשת מכם להביא לה כוס מים. וואו! אתם לא חושבים פעמיים וקופצים על המציאה. סביר להניח שתדווחו לכל חבריכם בפייסבוק כי הבאתם כוס מים לאותה דמות נערצת...

אותה דמות נערצת היא בן אדם כמוני וכמוך שאולי התברכו בכשרון מיוחד ואולי התמזל מזלם; ועם זאת אנו שמחים על כל קשר שאנו יכולים ליצור איתו או איתה.

בורא העולם הוא כל יכול; הוא אין סוף, הוא ברא את העולם מאין ואפס ומעניק לו חיים. מי אנחנו ומה אנחנו מולו? האם נוכל אי-פעם "לקבל ממנו יחס", ליצור עמו קשר?

כן. אלו הם 613 המצוות אותם הוא ביקש מאיתנו לקיים. אלו הם ה"חתימות" וכוס המים שהוא מבקש מאיתנו, מה שמחבר בינינו – אליו.

עם סיבה או בלי סיבה

היינו עלולים לחשוב שאנו אמורים לעשות את הכול מתוך אמונה עיוורת, מבלי לשאול 'מדוע' וללא לחפש סיבה

לכל דבר. אך התורה אומרת לנו ללמוד ולהבין, לשאול ולחפש, אך עם זאת להכיר בכך שיש גבול להבנתנו.

613 המצוות משקפות אף הן רעיון זה. מצד אחד, קיבלנו רשימה ארוכה של מצוות המובנת לנו היטב, אך גם את מצוות אלו אנו צריכים לקיים לא בגלל הסיבה אלא בגלל הקשר עם בורא העולם; מצד שני, קיבלנו רשימה של חוקים לא מובנים. גם אותם אנו מקיימים מתוך אמונה שגם להם יש סיבה, אם כי אנו לא מודעים אליה. כמו תרופה שאנו נוטלים גם מבלי לדעת כיצד בדיוק היא פועלת, כי אנו סומכים על המחקרים הרפואיים שקדמו לה, אנו מקיימים את המצווה מתוך אמונה באלוקים שברא אותנו ודואג לכל צרכינו.

האם כשר הוא גם בריא? בהחלט. למצוות רבות יש תועלת פיזית ישירה המשפיעה על חיינו (נסו פעם שבת שלימה ללא חיבור לאינטרנט וללא שליחת סמסים ותבינו בדיוק על מה אני מדבר); אך התועלת החשובה ביותר היא זו של בריאותנו הנשמתית, הקשר שלנו לבורא העולם.