הקומונרים והחבדניקי"ם

לפני מספר ימים, בחצר בית במושב בשרון, נפגשנו שמונה אנשים ובנות זוגם לאחר שלא ראינו אחד את השני חמישים שנה: בשנים תש"ך-תשכ"א נשלחנו מטעם קיבוצים שונים להדריך בסניפי "הנוער העובד והלומד" באזור השרון. הכינוי שלנו היה "קומונרים", מהמילה "קומונה", כי גרנו יחדיו בדירות וחיינו בשותפות. אפשר להקביל את תפקידינו דאז לתפקיד "השלוחים" של תנועת חב"ד היום. אלא שאנו התרכזנו בהדרכת נוער במטרה שיגיע להשלמה לקיבוצים השונים. סמלנו היו החולצות הכחולות ושרוך אדום, ולרב לבשנו מכנסיים קצרות וסנדלים. הקומונה המרכזית הייתה בכפר סבא והיו גם קומונות נוספות בחדרה, הרצליה נתניה ועוד.

הערב נפתח בשירה אותה ארגנו דרור ונחומי שנגנו על אקורדיון וחליל (ראה תמונות מהמפגש). עד מהרה הסתבר כי שרנו בעיקר שירי חב"ד ובראשם "ופרצת ימה וקדמה". משדעכה השירה, החלו אנשים להעלות זיכרונות מאותם ימים. הנושא המרכזי עליו דיברו כחמש שעות היה המפגש שלנו כקומונרים עם אנשי חב"ד לפני חמישים שנה. הדמות המרכזית שיצרה את הקשר וליבתה את אש חב"ד בקרבנו היה ר' אברום טאובר ז"ל, שהלך לעולמו ביום כיפור תשע"א ולא זכה להגיע למפגש.

זיכרונות כלליים על המפגשים עם חב"ד היו נצורים אצל כל אחד מאיתנו, אך מרגע שהחל המפגש הנוכחי, הוצף הזיכרון האישי בחוויות של אותם ימים והסיפורים היו מדהימים. חלקם גובו במסמכים ותמונות מהעבר, כולל מכתב מקורי שהגיע מ'הרבי' מניו-יורק בקיץ תשכ"א, ועליו יסופר בהמשך.

את הקשר הראשוני עם אנשי חב"ד יצר יאיר, הוא סיפר כי לאחר מספר חודשים אברום פנה אליו ואל אלי והציע להם להגיע לכפר חב"ד לערוך את השבת בקרב משפחות חב"ד. יאיר סיפר את חוויותיהם באותה שבת, חוויה של מפגש עם יהדות של אנשי קיבוצים שלא ראו טלית בימי חייהם. (ראה תמונה של הזמנה, שנשלחה לקומונה, מצעירי חב"ד באה"ק לחגוג איתם את יום הגאולה בכסלו שנת תשכ"א).

סיפורים אחרים נסבו סביב הפעילות של אנשי חב"ד יחד איתנו המדריכים, כאשר החבדניקים הגיעו לפגוש את הנערים בסניפי התנועה בערים השונות באזור השרון. בערב כזה היו מגיעים שניים או שלושה חבדניקים והוא היה נפתח בהרמת כוסית וודקה עם המדריכים ולאחר מכן היו שרים שירי חב"ד כאשר דרור היה מלווה באקורדיון. בהמשך הערב, אנשי חב"ד היו מספרים לנערים דברי תורה, או נושאים שונים מתחום היהדות והמצוות. פרט לאברום הוזכרו גם ר' יוסף הרטמן ור' צבי גרינוולד כאנשי חב"ד שהגיעו לפעולות אלה. (ראה תמונות מהמפגשים באותם ימים)

כמעט כל הנוכחים סיפרו על הקשרים החזקים, שחלקם נמשכו עשרות שנים, עם אנשי חב"ד. הם ציינו כי תמיד אנשי חב"ד מצאו את הדרך להגיע לחתונה של מדריך זה או אחר, שנערכה במהלך אותם שנים. זהו גם הרקע למכתבו של הרבי, שסופר על ידי אלי ואשתו עליזה וכך היה המעשה:

כאשר שמע אברום כי אלי עומד להתחתן, הוא פנה אליו ואמר לו שיכתוב מכתב לרבי בניו-יורק, כדי שיברך אותו לחתונתו. במכתב הציע אברום כי אלי יספר על עבודתנו החינוכית כמדריכים "בנוער העובד" ועל המפגשים עם אנשי חב"ד. חשוב שיספר לרבי כי הוא עומד להתחתן. אלי סיפר את הלבטים שהיו לו בזמן כתיבת המכתב, אך משאלה הסתיימו והמכתב נכתב, רץ אברום בחצות הלילה ושלח אותו בדואר.

אלי נדהם כי לאחר כעשרה ימים, בקיץ תשכ"א, הגיע לקומונה מכתב תשובה מהרבי. משרצה לפתחו ולקרוא אותו, אברום אמר שככה לא קוראים מכתב שהתקבל מהרבי, אלא צריך אוירה מיוחדת ומעמד מיוחד.

אלי הקריא בפנינו את מכתב התשובה הארוך והמפורט בו הרבי מדבר על חשיבות העבודה החינוכית והקניית ערכים יהודיים לנוער, איחל לכולם הצלחה בעבודה וכתב לאלי ברכה מיוחדת לרגל נישואיו העתידיים עם עליזה.

עליזה הוסיפה וסיפרה כי כארבעים שנה היה המכתב של הרבי מונח עם שאר מכתבים ואלבומי תמונות במגרה בקיבוץ. לפני מספר שנים, החליטה להפתיע את אלי, הלכה ומיסגרה את מכתבו של הרבי ותלתה אתו על אחד מקירות הבית שלהם, במקום שנראה לה מתאים. עליזה מספרת כי סמוך למכתבו של הרבי, היה תלוי במשך שנים רישום-ציור של בניין עתיק, כנראה כנסיה. בראש הבניין, כנהוג בבניינים כאלה היה מצויר צלב נוצרי. עליזה ספרה כי באחד הימים היא חזרה הביתה, והנה הרישום של הכנסייה נפל והתהפך. היא חשבה ואמרה, כנראה הרבי לא אוהב שמכתבו יהיה צמוד לצלב הנוצרי. משהגיעה למסקנה זו העבירה את מכתבו של הרבי למקום אחר ומכובד בדירה כיאה לאוצר גדול שברשותה.

שעות ישבנו העלנו זיכרונות, שרנו, ובשעות הקטנות של הלילה נפרדנו מלאי חוויות ותעצומות נפש מזיכרונות עזים שהיו לנו לפני חמישים שנה כשנפגשנו עם אנשי חב"ד ונחשפנו לעושר היהודי והתרבותי, לדבקות ולהתלהבות שליוותה את דרכם כבר אז. נפרדנו, ונסענו כל אחד חזרה לביתו. יש שחזרו לקיבוצים בצפון הארץ או בדרום הרחוק ואחרים לערים הגדולות. בין ההרהורים שמלווים אותנו מאז, עולה גם זכרם של ששה מדריכים נוספים שהיו איתנו ולא זכו להגיע למפגש כי נפטרו והלכו לעולמם. זכרם ושמם נצור לנצח בליבנו.

מקור התמונות:

אוספים פרטיים של יורם ב., דרור ס. אלי ל. כל הזכויות על התמונות שמורות להם.

הזמנה להתוועדות י"ט כסלו משנת תשכ"א

עמי, מושקו ואלי בקומונה

אברום ויוסף הרטמן

הרב צבי גרינוולד ודרור אומרים "לחיים"

אלי ויאיר במפגש

נחומי ודרור במפגש