החתול

"אמור נא לי, רבי" פנה מדען צעיר לרבי יוסף יצחק שניאורסאהן, האדמו"ר השישי מליובאוויטש. "כיצד אתם מתעקשים לומר שהתורה ניתנה מן השמיים? האם העובדה שמדענים רבים כל-כך מכחישים את סיפור הבריאה לא משפיעה עליך?"

הרבי השיב לו בסיפור.

ממציא אחד השקיע שנים רבות בהמצאה מיוחדת. כשחש שהשלים את הפרוייקט, הוא שלח מכתב לאחד מגדולי המהנדסים במדינה בבקשה שיבוא לביתו כדי לבחון ולבקר את התרשימים. המהנדס הבכיר השיב לו כי הוא עומד להגיע לאיזור בעוד כמה שבועות וכי הוא ישמח לבקר את הממציא בביתו.

ככל שהתקרב התאריך המיועד המתח בליבו של הממציא הלך וגדל. הוא חש כי יהיה זה המבחן הגדול ביותר להמצאה; אם המהנדס הבכיר יתרשם מכך הרי שהמצאתו שווה משהו. אחרת, שנים של השקעה ירדו לטימיון...

בבוקר אותו היום הוא חש כי לא יוכל לעמוד במתח הרב. הוא השאיר את התרשימים על השולחן, הוסיף פתק קטן בכתב יד בו הוא מתנצל על היעדרותו וביקש כי את הביקורת ישאיר המהנדס הנכבד בכתב, ביקש מאשתו לקבל את פני האורח בכבוד הראוי ויצא לשאוף אויר צח ברחובות העיר.

רק בשעות המאוחרות של הערב הוא שב למשרדו. כשהעיף מבט חטוף על התרשימים הוא פלט זעקה קצרה והתמוטט בכסאו חסר כל כח. אשתו רצה לעברו כשכוס מים בידה. על השולחן היו מונחים התרשימים כשעליהם קוי דיו ארוכים.

"זה לא נראה כל כך גרוע" אמרה האישה, "האם תוכל להשלים שוב את התרשימים מן הזיכרון?"

"מהזיכרון? כל קו וכל נקודה בתרשימים חקוק אצלי היטב. אני יכול לצייר אותם מתוך שינה! אך לא זו הבעיה, נכון?"

"אז מהי הבעיה?" תמהה האישה הטובה.

"הבעיה היא שאחד מגדולי המהנדסים במדינה מחק במחי יד עשר שנים של עבודה מאומצת!"

"אחד מגדולי המהנדסים?" אמרה האישה, "הוא דווקא שלח להודיע כי ברגע האחרון עליו לבטל את הביקור. מה שקרה הוא שהחתול עלה על שולחן העבודה שלך והפיל את בקבוקון הדיו."